לפני כשבועיים הגיעה הילארי קלינטון יחד עם בעלה, נשיא ארה”ב לשעבר ביל קלינטון, לארוחת ערב חגיגית בבית הלבן לציון פריחת הדובדבן שביפן, בהשתתפות נשיא ארה”ב ג'ו ביידן והגברת הראשונה ג'יל, וראש ממשלת יפן פומיו קישידה ורעייתו יוקו. בעוד ביידן בחרה בשמלת פאייטים אלגנטית של אוסקר דה לה רנטה – קלינטון התייצבה לאירוע במראה משוחרר, לבושה בכפתן צבעוני רקום. זו אינה הפעם הראשונה שבה היא מאמצת את הסגנון האוריינטליסטי. באוגוסט 2022 היא בחרה בכפתן בגזרה דומה בצבע שמיים בהיר לפסטיבל הסרטים בוונציה, ונראתה כמו החברה האשכנזייה מהמשרד שקיבלה הזמנה למימונה.
בעשור האחרון השלים הכפתן את גלגולו מבגד מסורתי שנלבש בישראל בעיקר במימונה, לאחד מפריטי הלבוש הבולטים ברפרטואר המקומי. תרמו לכך האקלים החם בישראל, רצון לאמץ סגנון לבוש מריזורטים יוקרתיים או סתם מחופשה בסיני, והנינוחות שמאפשרים הכפתנים לנשים במבני גוף מגוונים, רזות ומלאות כאחד. על כך יש להוסיף סרטים כמו "סקס והעיר הגדולה 2" שבו יצאו ארבע הדמויות לחופשה באבו-דאבי, את "הסכמי אברהם" שנחתמו ב-2020 ופתחו לישראלים שער למזרח תיכון חדש, ובחירה של מעצבים ישראלים רבים להתכתב עם זיכרונות מבית ההורים, כפי שקרה במוזיקה, באמנות, בשירה ובספרות – אחרי שאימוץ מחדש של המזרחיות הוטען בגאווה.
זה לא התחיל במרוקו
בניגוד לתפיסה הרווחת שהכפתן הגיע ממדינות צפון אפריקה, עדויות ראשונות שלו הופיעו בכלל במסופוטמיה (עיראק של היום בעיקר), הרבה לפני שהפך לסמל של "תרבחו ותסעדו". "הכפתן הוא פריט לבוש עתיק שנים", אומרת עידית שרוני, אוצרת המוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים. "כיוון שהחינה המרוקאית והמימונה הושרשו בתרבות הישראלית – מאמינים שזה הגיע משם, אבל המקור אינו מרוקו".
הכפתן, היא מסבירה, הוא גלימה ארוכה עד מתחת לברכיים עם שרוולים ארוכים לרוב, שנראית כחלוק פתוח מלפנים. הוא זכה לווריאציות רבות שהשתנו ברבות השנים ובעקבות אימוצו בקהילות שונות, כולל היהודיות. "הכפתן היה פופולרי בשושלת העבאסית (האימפריה הערבית-מוסלמית במאה ה-13 שהתפרסה על פני המזרח התיכון וצפון אפריקה – א"י) ונחשב ללבוש יוקרתי. משם הוא נדד למקומות שונים ברחבי העולם כמו הודו ורוסיה, שלא לדבר על האופנה באירופה במאות ה-19 וה-20 כחלק מהגל האוריינטליסטי".
באוסף המוזיאון מוצגים שישה כפתנים מפוארים עשויים בדי ברוקד ורקומים חוטי זהב. שרוני מצביעה על כך שהכפתן לא היה רק נחלת הסולטנים והאצולה, ועם השנים התגלגל אל העם, ומן הסתם הוכן עבורם מחומרים זולים ופשוטים יותר. הכפתן אומץ בחום על ידי היהודים בדמות חלוק הג'ובה מעיראק למשל, ששימש בעיקר רבנים. "דמויות כמו החכם באשי לבשו כפתנים, וגם הגלימה של הראשון-לציון (הרב עובדיה יוסף), לדעתי, היא המשך של הלבוש המסורתי", היא מחדדת. "תזהה אותו גם אצל החסידים האשכנזים. הרי מה זה קפוטה? זה מגיע מהמילה כפתן. זה מדגים לך איך האופנה התפשטה בקרב קהילות בעולם".
בין חינה לביונסה
בשיח על רב-תרבותיות וניכוס תרבותי שווה להתעכב על ניואנסים. מה ההבדל, למשל, בין כפתן לגלביה? כפתן הוא חלוק שנסגר באמצעות כפתורים או חגורה. גלביה (ג'לביה) היא שמלה הנלבשת על הגוף, לרוב עם כובע נלווה. עד לפני כעשור הכפתנים והגלביות נשלפו מארון הבגדים בעיקר באירועים חברתיים: החינה המסורתית וחגיגות המימונה של יהודי צפון אפריקה. הלבוש המסורתי שימר את הזיקה של יהודי העדה לתרבות שהביאו איתם ממדינות ערב, ונתפס כ"בגדי פולקלור" שהיו תחומים למועדים ולאירועים ספציפיים.
בעשור האחרון חל שינוי, והם הפכו מבגד "עדתי" לפריט "אופנתי" עם מותגים ומעצבות שהטעינו אותו בפרשנות חדשה. כולם התרחקו עיצובית מהמקור המזרח-תיכוני, אבל שומרים על פלרטוט מתמשך איתו. מזרח תיכון חדש, אם תרצו. ב-2011 הציגה המעצבת דודו בר אור בשבוע האופנה של תל-אביב גלביות שחורות אופנתיות. המעצבת מיכל מונקה עיצבה למותג "רויאל ג'יפסי" גלביות וכפתנים שלהם העניקה פרשנות זוהרת, והמותג "גלביה" של מירב הדרי מיצב אותם כבגדי ריזורט יוקרתיים. החודש הושק גם מותג הגלביות "ארמאנד" בעיצובה של לירון גושן, הנשואה לזמר נתן גושן.
"כשהקמתי את 'גלביה' לפני 13 שנה (יחד עם אתי צאיג, א"י) לקחתי את הרוח המקורית והכנסתי בה פרשנות מודרנית עם הבדים הנכונים", מסבירה הדרי, שהעניקה לבגד נופך המתאים לחופשה, ואת הקולקציה האחרונה צילמה על חוף בסרי-לנקה. "לפעמים, בתערוכות בעולם מגיעים אליי קניינים מערב הסעודית. הם עוד לא יכולים לקנות ממני, אבל זה מה שהם רוצים". לדבריה, לצד הגזרות המלבניות המסורתיות שאותן היא משמרת, ישנם אלמנטים עכשוויים יותר. "החיים השתנו וללקוחות יש צרכים אחרים. הן מבקשות עיצוב עכשווי".
את מזהה עלייה במכירות לפני המימונה?
"יש כניסות לאתר ולחנות, אבל לרוב הלקוחות שמחפשות בגדים למימונה ולחינה משכירות אותם".
להתחזקותה של המגמה האופנתית יש זרוע נוספת: החינות של המפורסמות. בעידן של תחרות סמויה ברשתות החברתיות ורצון לייצר דימויים יפים לקראת החתונה, הפכו החינות (לרוב המרוקאיות) לחגיגת אופנה ותיוגים באינסטגרם. אחת המעצבות המובילות בתחום היא כנרת ג'יבלי, המוכרת יותר כ"כנרת חינה", כשם חשבון האינסטגרם שלה. לאחרונה היא הפיקה חינות ועיצבה לבוש להן עבור שני זוגות יוצאי "האח הגדול" – בר כהן ואליאב טעטי, וטליה עובדיה ושחף רז. לצד חינות היא גם מפיקה אירועי מימונה וחתונות, ובמהלך פסח גם תשתף פעולה עם רשת הגלידות "גולדה", שתשיק טעמים חדשים כמו מופלטה עם דבש, בעוד ג'יבלי תעצב את סניפי הרשת ברוח המימונה.
"כשנכנסתי לשוק לפני עשור (בעסק שהקימה יחד עם אחיה, א"י), חינות נתפסו כמשהו זול", היא אומרת, "תחושה של ‘נזרוק על עצמנו כפתן’, וזהו. כשאני בונה קולקציה אני מביאה אלמנטים מסורתיים, אבל גם משלבת מה שהבנות אוהבות: מחשופים ומפתחים עמוקים, עבודות יד, שיבוץ אבני חן. זה בין חינה לבין ביונסה, והקהל אוהב את זה".
בעיצוביה פורצת ג'יבלי את גבולות הז'אנר. הבגדים שלה סקסיים מאוד, ומתאימים להלך הרוח של הלקוחות הצעירות. "כשנכנסתי לשוק זילזלו בי: 'היא לא מעצבת – היא עושה חינות', אבל בחנויות הבדים בנחלת בנימין בתל-אביב אומרים לי שאני המעצבת הכי מועתקת בישראל בתחום החינות. אני עושה אירועים גדולים. השיא היה שהזמינו אותי לעשות ארבע חינות במרוקו. עכשיו בדיוק סיימתי פגישה עם כלה אשכנזייה שרוצה חתונה מרוקאית".
מעניין. החינה חוצה עדות.
"כי נהיה לזה הד מטורף. אגב, שמתי לב שכשאני עושה חינות בנתיבות, באשדוד, איפה שהקהל החזק שלי – אף אחד מהאורחים לא מתלבש בבגדים המסורתיים. אצל הרוסים והאשכנזים כולם מתלבשים, הם מעולפים על זה".
למה בשנים האחרונות כולם רוצים חינה?
"יש משהו חם ואינטימי בחינה, בהשוואה לחתונות הגדולות. ככה גם המימונה – חג מאחד ומשמח. הלוואי ויכולתי לעשות לכל המדינה מימונה אחת גדולה. אנחנו זקוקים לזה כעם".
