גל גולן מנתיבות, דבוראי ממכוורת מרדכי גולן בדרום, עובד בימים אלה בלי הפסקה. אחרי שאיבד חלק מהכוורות שלו בעוטף עזה, הוא עובר מכוורת לכוורת בכפר עזה, בארי ורעים. "נקרע לי הלב כשאני נוסע לשם ורואה את הבתים השרופים או את אתר הנובה", הוא מספר.
באוקטובר בדיוק היו אמורים הדבוראים להחליף את מלכות הדבורים בכוורות, כדי שימשיכו להתקיים. "כל מלכה חיה כחמש שנים, אבל מחליפים אותן כל שנה", אומר גולן (36), "זו תקופה מאוד חשובה. בדיוק סיימנו להציב את הכוורות בשטחים החקלאיים בעוטף, ואז פרצה המלחמה. לא יכולנו להגיע לכ-500 מהכוורות, שזה בערך חצי מהכוורות שלנו. ברגע שהמצב התייצב וצה"ל החל לפעול בעזה, התחלנו לנסות להגיע לכמה שיותר כוורות ולהציל אותן".
"התחלנו לייצר גם שיכר דבש", הוא אומר בגאווה ומוסיף: "אני מאמין שתהיה ירידה קטנה בכמות הדבש בגלל שלא הגענו לכל הכוורות בזמן. בסופו של דבר, החקלאות בנויה עלינו. רוב התוצרת החקלאית זקוקה להאבקה של דבורים".
גם בצפון המצב לא קל. זוהר רודולף (51) ממכוורת גליל בקיבוץ דן עובד במכוורת הצפונית ביותר. לאחרונה, צירף אליו את בנו שהשתחרר ממילואים. "המלחמה תפסה אותנו עם 900 כוורות פרוסות בקו הגבול", הוא מספר, "בשלושת חודשים הראשונים לא הגענו אליהן. את מה שיכולנו חילצנו כשהיה ערפל או גשם. אבל יש כ-150 כוורות שלא ראינו חצי שנה, שיושבות במקומות שאפילו הצבא לא מגיע אליהם".
מתוך ארבעת אנשי הצוות הישראלים, גויסו שניים לכיתת הכוננות בקיבוץ. העבודה נפלה עליו ועל איש צוות נוסף, ולאחרונה צירף אליו רודולף את בנו שהשתחרר ממילואים. "העובדים התאילנדים נשארו איתנו מתחילת המלחמה. מבחינת הדבש, השנה נראית סך הכל טובה. אם זה ימשיך ככה אנחנו עשויים לחפות על הפגיעה".
ואכן, למרות הפגיעה בענף, במועצת הדבש מבטיחים שלא תהיה פגיעה באספקה. לחג הפסח ישווקו כ-900 טונות דבש, שהם כ-15 אחוז מהביקוש השנתי. עם זאת, אומר מנכ"ל מועצת הדבש אופי רייך כי "מדובר בהפסד כלכלי עצום לדבוראים, ואנו מקווים כי המדינה תעמוד לצידנו".
