רייצ'ל גולדברג-פולין, אמו של הירש בן ה-23 שנחטף לעזה לאחר הטבח בפסטיבל נובה, נבחרה לאחד מ-100 האנשים המשפיעים של המגזין "טיים". רחל הפכה לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם 7 באוקטובר בארצות-הברית, כשנשאה נאום נוקב מאוד באו"ם שלושה שבועות אחרי ההתקפה.
2 צפייה בגלריה
(“התקווה היא חובה”. רייצ’ל גולדברג־פולין ובעלה ג’ון, עם תמונת בנם, הירש | צילום: עמית שאבי)
הירש, אזרח אמריקאי-ישראלי שנולד בקליפורניה, השתתף בפסטיבל ברעים ותמונת חטיפתו ‑ כשהוא פצוע ביד ומוכנס לטנדר עם חטופים נוספים ‑ הפכה לאחד הצילומים המוכרים ביותר מ-7 באוקטובר. עדי ראייה סיפרו כי הרש היה בתוך מיגונית עם צעירים נוספים מהמסיבה, כשמחבלי חמאס השליכו לתוכה רימונים. לדבריהם, הירש השליך את הרימונים החוצה בחזרה לכיוון המחבלים ופיצוץ כלשהו גרם לקטיעת ידו, מהמרפק ומטה. לדברי עדת הראייה הירש ביצע לעצמו חוסם עורקים עם החולצה, וכאשר המחבלים דרשו מכל מי שיכול לקום לעשות זאת, הוא קם והלך איתם. הוא הועלה על טנדר עם עוד חמישה חטופים.
רייצ'ל גולדברג-פולין הפכה אקטיבית ממש ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר, נשאה נאום באו"ם שהפך ויראלי, וממשיכה להילחם עד היום.
בקטע שמסביר את הבחירת של "טיים" נכתב: "'להחזיר אותם הביתה עכשיו' - זו הקריאה של הציבור הישראלי מאז 7 באוקטובר. עבור רחל גולדברג-פולין, הקריאה הזו היא אישית: בנה בן ה-23, הירש, נמנה בין האנשים שעדיין בשבי.
"בתקווה לראותו שוב, הפכה גולדברג-פולין לאחת הפעילות הבולטות ביותר עבור בני הערובה ומשפחותיהם. היא נפגשה עם עשרות מנהיגים בעולם, כולל הנשיא ביידן (בנה, כמו גולדברג-פולין ובעלה ג’ון, הוא אזרח אמריקאי-ישראלי) היא נאמה באו"ם. היא אפילו זכתה לפגישה עם האפיפיור.
"בסרטון אחד מהפיגוע ב-7 באוקטובר, הירש נראה כשהוא מועלה על משאית על ידי חמושים של חמאס, זרועו השמאלית קטועה מהמרפק. משפחתו לא שמעה כל עדכון על מצבו מאז, אבל גולדברג-פולין לא מוותרת. 'התקווה היא חובה', אמרה, 'אני מאמינה בזה ואני חייבת להאמין בזה, שהוא יחזור אלינו'".
גולדברג-פולין אמרה אתמול, כי מעולם לא דמיינה שתגיע לרשימת 100 האנשים המשפיעים של “טיים”, וכי הייתה מעדיפה שלא להיכלל בה. ״זה נורא שאני מקבלת הכרה על משהו כל כך קשה וטראומתי, אבל אני מעין סמל שהם בחרו, כי הם לא יכולים לבחור 133 משפחות חטופים. אני מתפללת שזה יעזור להביא עוד תשומת לב לטרגדיה ובהתאם גם לפתרון. אנחנו נלחמים על החיים של הירש, אין לנו ברירה. אני לא אישה שאוהבת להיות מול קהלים ענקיים ולדבר עם עיתונאיים אבל זאת הדרך שאנחנו משאירים את הסיפור בתודעה”.
על הפער שבין הקשר עם הממשל האמריקני לעומת ערוצי הקשר שלהם בארץ, אמרה: ״יש רק שמונה משפחות חטופים אמריקאיות, בישראל יש 133. אני כן רוצה להגיד שאני גאה בגורמים במשא ומתן שנלחמים על חזרת החטופים. חלקם חברי ממשלה שנמצאים בצד הימני של המפה, והם יודעים שהמחירים גבוהים וכואבים. אנחנו מנסות, כל המשפחות, להחזיק בתקווה. אני מלאת תקווה שהמנהיגים שלנו יעשו את הדבר האמיץ, הדבר הקשה, והדבר קדוש - להחזיר אותם, את כולם״.
