מתברר שחיזבאללה הוא ארגון לומד, שמפיק לקחים במהירות - ומשפר את ביצועי כלי הנשק שהוא מפעיל. העדות לכך הם שלושה כטב"מים של חיזבאללה שהתפוצצו בגליל, שניים שלשום ליד בית הלל ואחד אתמול בערב אל-עראמשה, שגרמו לכ-20 פצועים ישראלים.
לתושבי בית הלל לא ניתנה התרעה מוקדמת, לתושבי הכפר ערב אל-ערמשה כן. אלא שבשני המקרים לא הצליחו ליירט את האיום.
הסיבה היא, כנראה, שמערכות הגילוי והיירוט של צה"ל לא גילו בזמן את כטב"מי הנפץ - ולכן גם לא הספיקו ליירטם. בעבר כבר קרו מקרים שבהם כיפת ברזל לא הצליחה ליירט כטב"מים, אבל אז מדובר היה כנראה בטעויות, כשלים או מזל גרוע; המקרים האלה לא היו רבים, וניתן לייחס אותם לכך שלמרות שכיפת ברזל מסוגלת ליירט כלי טיס, היא איננה מספקת הגנה הרמטית. הרצף ב-48 השעות האחרונות מלמד כנראה על תפנית מהותית לטובת חיזבאללה, שמאפשרת לו לחדור את מערך ההתרעה והיירוט בצפון.
ישנן כמה עובדות שאולי יספקו הסבר לתופעה: הכטב"מים והמל"טים מגיעים למטרותיהם על ידי שלוש מערכות בסיסיות של ניווט. מערכת אחת היא ניהוג הכטב"ם על-ידי מפעיל על הקרקע, באמצעות מצלמה שמותקנת בגחונו או בחרטומו של הכטב"ם, ומאפשרת למפעיל לכוון את הכטב"ם למטרתו ולהחליט בדיוק מתי הכטב"ם צולל ומתאבד עליה.
השיטה השנייה היא שמערכת הניווט של הכטב"ם מתוכנתת מראש והוא עושה את דרכו אל המטרה בנתיב שהוגדר לו מראש, על פי אותות רדיו שהוא קולט מלוויינים - כלומר, סוג של GPS.
השיטה השלישית היא שהכטב"ם אמנם מנוהג למטרתו במסלול מתוכנת מראש, אבל הניווט הוא באמצעות מערכת אינרציאלית אוטונומית שנמצאת בו. כך, כמעט שאי אפשר לשבש אותה, מפני שאינה נזקקת לשום תקשורת עם גורם חיצוני - לא עם לוויינים וגם לא עם המפעיל.
אזור סבוך והררי כמו גבול לבנון הוא אידיאלי להפעלת הכטב"ם התוקף בכל אחת משלוש השיטות, כאשר מבחינת אנשי חיזבאללה יש עדיפות, כמובן, למערכת הניווט האינרציאלית שאותה לא ניתן לשבש והיא מייתרת גם את הצורך לנהג את הכטב"ם התוקף בשלב האחרון של המעוף שלו כדי שיתרסק. תכנות כטב"ם כזה מצריך יכולות טכניות ומפעילים עם מיומנויות שאנחנו יודעים כבר שיש לאיראנים, אבל חיזבאללה כנראה רוכש רק בזמן האחרון, בין השאר כתוצאה מהחיכוך עם ישראל. הכטב"מים שפגעו באזור בית הלל והכטב"ם שפגע אתמול במתנ"ס בערב אל-עראמשה לא היו כנראה מסוג "שהאד-136" שבהם השתמשו בעבר חיזבאללה והאיראנים, וגם לא מהדגם המודרני יותר "שהאד-238" שבהם השתמשו האיראנים בהתקפה הגדולה אור ליום ראשון. חיזבאללה השתמש שלשום ואתמול ככל הנראה בכטב"ם מדגם "מרסד", שהוא שיפור של כטב"ם ישן יותר מתוצרת איראן ששמו "אבאביל". זהו כטב"ם גדול שיכול לשאת כ-50 קילוגרמים של חומר נפץ, אולי יותר, וכשהוא מתנפץ אל בית במהירות, הוא גורם לנזק גדול יחסית. את ה"מרסד" כנראה גם קשה יותר לגלות מכל מיני סיבות.
חיזבאללה למדו היטב ככל הנראה כיצד פועלת מערכת ההתרעה והיירוט של ישראל והבינו שהיכולת שלנו ליירט את הכטב"מים שלהם מותנית בגילוי המוקדם, בפרק זמן שמספיק לטילים המיירטים לצאת ולפגוע במטרה.
סביר להניח שבתחרות הלמידה הזאת בין צה"ל לחיזבאללה ידו של צה"ל וידה של הטכנולוגיה הישראלית תהיה כנראה על העליונה בתוך זמן לא רב, אבל חשוב לזכור: כל אמצעי שאתה מפעיל האויב לומד, וכעבור זמן מה יפעיל אמצעי נגדי. אף פעם לא יהיה מצב שבו מערכת ההגנה האקטיבית, שכיפת ברזל וקלע דוד הם מרכיביה, תיירט את כל מה שמשוגר אלינו, החל מפצמ"רים וכלה בטילי שיוט.
