מאז הבטיח בליל המתקפה האיראנית ש"עד הבוקר צה"ל יגיב בעוצמה שלא נראתה הרבה מאוד זמן באזור הזה", יעקב ברדוגו לא רגוע. הופעותיו בערוץ 14 נעשו עוד יותר אגרסיביות ונוזפניות. לעיתים זה נראה כאילו הוא נפגע אישית מהעיכוב לאחר שנתן מילה. את זעמו מכלה ברדוגו ב"גנרלים": יואב גלנט, בני גנץ, גדי איזנקוט, הרמטכ"ל הנוכחי, הרמטכ"ל הקודם. בקשר לאחרון, חשוב לציין שברדוגו נכנס חזק לקטע שבו הוא מכנה את אביב כוכבי "דנידין הנעלם". בכל זאת, למה שגם אתם לא תצחקו מעוד שנינה מפוארת.
היחיד שאינו נמנה על "הגנרלים" הוא כמובן ראש הממשלה. קצת מוזר: בנימין נתניהו הוא דווקא אישיות שאמורה להיות נורא חזקה, אבל במהדורה שלשום אמר ברדוגו שהוא "נגרר, במאת האחוזים". על פניו זאת נשמעת כמו בעיית הבעיות: ברגע האמת, כשעוסקים בנושא אסטרטגי שנתניהו חופר עליו רק 30 שנה מתוך תפיסה מגלומנית שאין עוד מלבדו, הוא הולך שבי אחר תפיסות שהוא לא מאמין בהן. והכי גרוע: נתניהו השאיר את ברדוגו באופסייד של קילומטר.
אולם ברדוגו נותר נעול כמו רוטוויילר על "הגנרלים", כאילו שבלעדיהם נתניהו כבר היה פוקד על צה"ל לכבוש את טהרן. גלנט? "דפנסיבי". גנץ? "מכניס כוכב מהדגל האמריקאי". איזנקוט? "שגרירה של המפלגה הדמוקרטית במדינת ישראל" (נאמר ברדיו). אתמול הוא גם נזכר שאריה דרעי – בהחלט לא "גנרל" – "הצביע בעד אוסלו". אם יו"ר ש"ס ימשיך להסתייג מתקיפה עוד נשמע שלא צריך לקבל עצות מעבריין מורשע.
כל זה לא חדש אצל ברדוגו, אך בניגוד למקרים קודמים ניכר שהדיסוננס נותן בו סימנים. השבוע, בתוכנית הבוקר, הוא ממש רתח על המגיש שי גולדן, ששאל מדוע נתניהו טרם דיבר לאומה. אתמול עלה לשידור בשיער סתור, כאילו זה עתה התעורר מעוד לילה שבו המתין לשווא ש"צה"ל יגיב בעוצמה". בערב, אצל אראל סג"ל, איבד במהירות של אף-35 את הסבלנות כשהמגיש ביקש לאפשר למישהו אחר לדבר. את העיתונאית שירית אביטן כהן, שאמרה שעל פי ידיעותיה אין הבדל בין נתניהו ל"גנרלים", הוא כינה "שמרית" ("מה, הוספתי לך מם"). את האוזנייה גירש כמו זבוב טורדני שלחש לו בהתרסה: "עד הבוקר צה"ל יגיב בעוצמה".
במהדורה כבר מצא פתרון יצירתי: "צריך לתת לראש הממשלה את היכולת שלו במרחב התנועה הזה", הסביר, "קבינט המלחמה הוא הקבינט שלא צריך לקבל את ההחלטה הזו, אלא מסגרת רחבה יותר... כדי לתת את המרחב לראש הממשלה". מי "צריך לתת"? על איזו "יכולת" מדובר? אז עכשיו מה שחסר זה "מרחב"? בסדר, שיחזור לאחוזה של המיליארדר סיימון פאליק. רק לא לשכוח להשאיר מפתח לברדוגו.
בקטנה
במסגרת מהדורה מבולגנת של חדשות רשת, שבה אודי סגל החל להציג אייטם אחד אך שוב ושוב נאלץ להחליפו באייטם אחר, שודרה הכתבה "מדינה בחרדה", על העלייה בשימוש של ישראלים בנוגדני חרדה בעקבות המלחמה. זמן קצר קודם לכן שודר פרומו חגיגי לעונה הקרובה של "האח הגדול". החיבור מתבקש: אומה פוסט־טראומטית עם חטופים וחטופות בעזה עומדת לקבל ריאליטי על אנשים שנכלאו מרצונם ונוטים, ובכן, להיות מושפעים מהחוויה המפוקפקת. אין ספק, עבור "מדינה בחרדה" זה יעבוד כמו מגנזיום.
