שר הפנים משה ארבל לא חוזר בו. בראיון לפודקאסט של תנועת "הרבעון הרביעי" בשבוע שעבר, התייחס ארבל לסוגיית הגיוס ואמר: "המציאות אחרי 7 באוקטובר היא מציאות שהציבור החרדי צריך להבין, ולהפנים שאין אפשרות מוסרית להמשיך ככה. צריך מהלך אמיתי של חשבון נפש בבית פנימה. אין הצדקה בעולם שמי שבהגדרה תורתם לא אמנותם, לא יהיו חלק מהצבא". כצפוי, הדברים עוררו סערה גדולה במגזר החרדי ובתוך ש"ס, שכן הם פורסמו ימים ספורים לאחר מכתב הרבנים הספרדים שקבע בנחרצות: גם אלו שלא לומדים - לא יתגייסו לצבא.
ביום שני האחרון, ארבעה ימים לאחר פרסום אותה התבטאות, דיווחה התקשורת החרדית על מה שהיה בעיניה התקפלות מפוארת של שר הפנים. הוא שוב התראיין, הפעם לרדיו קול חי, ואמר: "בכל נושא ונושא, וגם בנושא הגיוס, יש לנו את מועצת חכמי התורה וכולנו כפופים אליה באופן מלא בלי כחל וסרק. הרב אריה דרעי, יו"ר התנועה, מנהל את זה בחוכמה, בניסיון ובתבונה רבה. ומי שמרכז את זה הוא הרב אריאל אטיאס". על פניו, נראה היה שהוא מהדהד את התגובה של ש"ס לדבריו בפודקאסט. ארבל אף הדגיש: "זה ברור שלומדי התורה, שבט הלוי של הדור, הם לא רק אינטרס דתי אלא אינטרס לאומי. לא ייתכן שלומד תורה במדינת היהודים יהיה עבריין פלילי".
אלא שמי שמתעמק בטקסטים מבין שארבל לא באמת חזר בו, והוא תומך לגמרי בגיוס. לטענת מקורב של השר, ארבל החליט כבר מזמן (עוד לפני 7 באוקטובר) שהוא עוזב את הפוליטיקה, אם לא יהיו הפתעות (למרות שהמצב הנוכחי עשוי לשנות את דעתו), ולכן הוא לא חושש מתגובת הבכירים במפלגה. "זו גם הסיבה שדרעי לא יכול עליו", אומר גורם בתוך ש"ס. "כשדרעי רוצה לטפל במישהו אז הולכים למועצת החכמים ודואגים לדחוק אותו מחוץ לרשימה, אבל במקרה של ארבל, אי-אפשר לאיים על מישהו שגם ככה רוצה לפרוש. גם אחרי האמירה שלו על הגיוס, התגובה יצאה מטעם ש"ס. דרעי נמנע מלתקוף אותו ישירות".
"בניגוד למה שטוענים, בסוגיית הגיוס לא זזתי מילימטר בעמדותיי", מדגיש ארבל בשיחות סגורות, "בסך הכל הבהרתי שזו דעתי, אבל דעתי לא קובעת. מי שקובע אצלנו - זו מועצת חכמי התורה".
בכל הנוגע לסוגיית הגיוס, ארבל מציג עמדה שלא מקובלת על חלקים גדולים מתומכי ש"ס, בטח החרדיים שבהם. הוא עצמו שירת בצבא בפיקוד העורף ובמילואים בפרקליטות הצבאית, וגם בנו, שלומד בישיבה תיכונית, כבר קיבל צו ראשון וצפוי להתגייס לשירות בקרוב. לשיטתו, מי שתורתו אינה אמנותו צריך לשאת בנטל, גישה שהתחזקה מאוד, אומרים מקורביו, אחרי 7 באוקטובר: "מאז הטבח ותחילת המלחמה השר הגיע להמון הלוויות ולבתי אבלים, וזה ללא ספק השפיע עליו".
בכיר לשעבר במפלגת ש"ס מוסיף: "אי-אפשר לומר שארבל הוא מורד, אבל העמדות שלו ללא ספק מתנגשות עם רבים בהנהגה החרדית בתוך ש"ס ומחוצה לה, ויש גם מי שרואים בהתבטאויות שלו התחנפות לקהל החילוני. אני מניח שאחרי הפודקאסט, הופעלו עליו לא מעט לחצים כדי שיחזור בו".
"השר ארבל הוא כוכב פוליטי, אבל רק בקרב קהלים שחלקם הגדול ככל הנראה אף פעם לא הצביעו וגם לא יצביעו בעתיד לש"ס", מסביר פעיל ותיק במפלגה. לטענתו, ארבל מייצג היום את החלק המסורתי בקרב ציבור המצביעים, זה שפחות מתרגש ממועצת חכמי התורה ולכן גם מהווה סוג של איום על הנהגת המפלגה השמרנית: "ארבל מזכיר לרבים בציבור הכללי את דרעי בתחילת דרכו, לפני סיפורי השחיתות והשררה. אז, בתחילת שנות ה-90, היו מי שראו בו גשר בין החברה החרדית לחילונית, בין אשכנזים למזרחים. דרעי כבר מזמן לא שם".
עו"ד ארבל מתכנן לסיים את הדוקטורט ולהשתלב במשרד עורכי דין גדול. הצעות לא חסרות לו. הדבר מתחבר לאמירה אחרת של השר מהשבוע החולף, גם היא מעוררת מחלוקת, כשהתלונן בדיון בכנסת שהשכר של נבחרי הציבור וחברי הכנסת בישראל הוא זעום: "שופט שמכהן בבית משפט השלום אותן מספר שנים כמו יו"ר ועדת כספים של הכנסת מרוויח פי 2.5". השוואה מעניינת, בטח מפי מי שכבר "הואשם" על ידי ח"כ טלי גוטליב בכך שהוא מתכנן לעצמו קריירה בתור שופט עליון במסגרת דיל עם יריב לוין - דבר שאותו ארבל מכחיש.
אז האם ארבל התקפל או לא? תשפטו אתם.
בניגוד למספר הנכבד של הקצינים הבכירים לשעבר, שמאז תחילת המלחמה לא מפסיקים להשיא עצות, דווקא הרמטכ"ל בדימוס גבי אשכנזי שומר על שתיקה. יש מי שיאמרו - שתיקה רועמת. "זה לא שאין לו ביקורת, יש לו והרבה", אומר מקורב אליו, "הלב שלו נחמץ ממה שקורה, אבל הוא שותק כי הוא חושב שזה מה שנכון עכשיו למדינה".
בתחילת חרבות ברזל פורסם כי אשכנזי נפגש מספר פעמים עם נתניהו, ביוזמתו של האחרון. לשכת ראש הממשלה אישרה את קיומן של הפגישות, שעסקו במהלכי המלחמה. גורם בלשכת נתניהו מספר כי אשכנזי היה זה שהרגיע את ראש הממשלה מנבואות הזעם של האלוף בריק, כשנתניהו עוד חשש והתלבט לגבי הכניסה הקרקעית לעזה והמחיר שלה.
כשהחליט לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים בדצמבר 2020, הייתה סברה שלפיה הוא ציפה שגנץ ייתן לו את ההובלה בכחול לבן, ופרש כשזה לא קרה. מאז הוא מקבל לא מעט הצעות: היו מי שניסו לשדך לו את מפלגת העבודה, רצו שהוא יחזיר אותה לדרך רבין וירחיק אותה ממרצ; גורמי שטח בליכוד מחזרים אחריו כל הזמן, ובמפלגה מרגישים שלאשכנזי יש את הדנ"א הליכודי. היו גם מי שחשבו שאשכנזי יירש את נתניהו כשזה יפרוש; נראה שכל פלטפורמה פוליטית שעוד תקום תנסה לגייס את אשכנזי לשורותיה.
הוא נחשב לאחד הרמטכ"לים האהודים בתולדות צה"ל, בעיקר בגלל מבצע עופרת יצוקה ב-2009. הוא שיקם את הצבא לאחר מלחמת לבנון השנייה ובפיקודו השמיד חיל האוויר את הכור בסוריה ב-2007. מצד שני, אשכנזי גם הסתבך בפרשת הרפז, בלעדיה נראה שהיה מוביל מפלגה בעצמו. "גבי אשכנזי הוא חיה פוליטית, הוא יודע להבקיע קהלים, להביא מצביעים ממקומות שרק נתניהו יודע, שובר שוויון", אומר פוליטיקאי בכיר לשעבר, "דווקא עכשיו זו הזדמנות עבורו, כשמעל כל הצמרת הביטחונית והמדינית בישראל מרחפת עננת אשמת 7 באוקטובר".
אשכנזי, מספרים מקורביו, בהחלט חושב שצריך פה הנהגה אחרת, הוא גם היה מאלה שחשבו שהבידוד הפוליטי והחרם על נתניהו ידחקו אותו לממשלה קיצונית, מה שלבסוף קרה. רק שהוא כבר לא רוצה להיות מספר 2 של אף אחד. בינתיים, כשהוא בוחן את השדה הפוליטי, הוא לא מצליח לראות את הדרך ללשכת ראש הממשלה, בהנחה שתקדים נפתלי בנט וששת המנדטים לא יחזור שוב. לגנץ הוא לא חוזר, נתניהו לא הולך לשום מקום ועם יאיר לפיד זה לא יקרה. הוא יצטרך להקים פלטפורמה חדשה, ולא בטוח שיש לו את הדרייב הפוליטי לכך.
לאשכנזי יש גם לא מעט ביקורת על צה"ל - לא על החיילים והלוחמים, אלא על הפיקוד, התרבות, הארגון, וגם אותה הוא מעדיף לשמור לעצמו בשלב זה. בשיחות סגורות הוא נשמע אומר: "אם היו מציעים לי לחזור להיות רמטכ"ל, הייתי חוזר".
