בחג הפסח הזה חוצה אוכלוסיית ישראל את 9.9 מיליון ובחג סוכות הקרוב נגיע ל-10 מיליון ויותר. בכך נצא מקטגוריה של מדינות קטנות שבה נמצאנו בכל שנות עצמאותנו. לישראל יהיה אותו מספר תושבים כמו ליוון, פורטוגל או שוודיה ויותר מאוסטריה (8.9 מיליון), שווייץ (8.8 מיליון), דנמרק (5.9 מיליון), פינלנד (5.5 מיליון), נורווגיה (5.4 מיליון) ואירלנד (5 מיליון).
עוד אבן דרך שהמשק יחלוף על פניה: התוצר המקומי השנתי של ישראל, שווי סך כל הסחורות והשירותים המיוצרים כאן, יחצה את 500 מיליארד הדולר. כ-1.8 מיליארד דולר תוצר ביום חול. התחזיות והנתונים לקוחים ממאגרי המידע של קרן המטבע הבינלאומית כפי שעודכנו השבוע במהלך כינוסה החצי-שנתי בוושינגטון. אלפי כלכלנים מעשרות מדינות מאכלסים את בנייני הקרן ברחוב 19 בבירת ארה"ב, אוספים סטטיסטיקות מהימנות ומשתמשים במודלים מסובכים לחיזוי העתיד. מודל כלכלי נפרד ומפורט לכל מדינה; הם שמים בכיס הקטן את הנבואות של הסוכנויות לדירוג האשראי. בהערכות שלנו, אמרו לי כלכלני הקרן האחראיים על הדסק הישראלי, לקחנו בחשבון את תרחיש המלחמה המרכזי הקיים באוצר ובבנק ישראל. לא את הקיצוני ביותר. אז מה מצבנו? שאלתי. תודה ששאלת, הם ענו, מצבכם הכלכלי יחסית בסדר. יחסית למצבכם הלאומי, הוסיף כלכלן אחר.
לפי קרן המטבע הבינלאומית, בשלוש השנים 2023, 2024 ו-2025 צמחה ותצמח כלכלת ישראל במצטבר ב-9.4%. התוצר לנפש יגדל ב-4.5% ויגיע בשנה הבאה ל-56 אלף דולר. במאזן התשלומים הבינלאומי של ישראל יצטבר עודף תלת-שנתי של 74 מיליארד דולר. הגירעון הממשלתי יצטמצם בחזרה ל-4% מהתוצר והיחס בין החוב הממשלתי לתוצר המקומי יתייצב על 67.5% מהתוצר, רחוק מאסון. שיעור האבטלה יישאר מתחת ל-4% מכוח העבודה והשכר הריאלי ורמת החיים הריאלית ימשיכו לעלות. יותר לאט מהשנים הכי טובות של ישראל ויותר מהר מהשנים הבעייתיות. במדרג הביצועים הכלכליים בשלוש השנים הללו ישראל עדיין ממוקמת די גבוה בגוש המדינות המפותחות, בחברה טובה ויציבה.
והאינפלציה? זו תסתכם השנה ב-2.6%, בשנה הבאה ב-2.3% ואחר כך תתכנס לקצב של 2% לשנה. בישראל, כמו ברוב המדינות המפותחות, נראה שקרן המטבע נוטה לצד האופטימי מדי; ההתייקרויות האחרונות של הנפט, חומרי הגלם לחקלאות וההובלה הימית עשויות להאיץ את האינפלציה השנתית בעוד חצי אחוז עד אחוז. בשנה הבאה צפויה גם עלייה בשיעורי המסים הנדרשת לצמצום הגירעונות התקציביים, בעולם ובארץ כאחת. בחיזוי האינפלציה רב הנסתר על הנחזה.
ערב פסח תשפ"ד אני קונה את ההערכות והתחזיות של כלכלני קרן המטבע בשתי ידיים. הן מבטאות בראש וראשונה עובדה אחת הנשכחת מעינינו: בחצי השנה שחלפה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ישראל לא נאלצה לעבור למשטר של כלכלת מלחמה. לא היו גזירות דרמטיות, לא הוטל פיקוח כלשהו על מחירים, לא הונפקו צווים לשעת חירום ולא נעשה מאמץ להגיע לעסקת חבילה מרסנת בין כל גורמי המשק. בצד התקציב לא בוטלו הכספים הקואליציוניים ולא קוצצו הוצאות לא חיוניות. מלבד קהיליית המפונים והמתפנים, רמת החיים של שאר הישראלים התאוששה מהר. יותר מהסוגיה איך נממן תוספת של מאות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון הטרידה את דעת הקהל הסוגיה מה יהיה על מחיר של כרטיסי הטיסה אחרי שאחת מחברות התעופה הזולות עזבה בינתיים את השוק הישראלי.
רק מעטים מקרבנו שואלים מה אני יכול לעשות בשביל המדינה; הרוב ממשיך כמימים ימימה לשאול מה המדינה יכולה לעשות בשבילי. שוכח שהוא המדינה.
חג שמח.
קושיה בפרסית
זו כנראה לא תהיה הקושיה השכיחה בליל הסדר הקרוב ובכל זאת אעלה אותה כאן, קוראים יקרים, כתרגיל באיפכא מסתברא. להלן שיעורי הצמיחה הכלכלית (הגידול בתוצר המקומי) הריאלית המצטברת בשנים 2023 עד 2025 בארבע מדינות חשובות, לפי התחזיות הכי מעודכנות של קרן המטבע הבינלאומית. הכלכלה של מדינה א' צמחה ותצמח בשלוש השנים הללו ב-11.5%, של מדינה ב' ב-8.8%, של מדינה ג' ב-7.3% ושל מדינה ד' ב-1.2% בלבד. שתיים מהמדינות, איראן ורוסיה, נמצאות תחת משטר של סנקציות כלכליות חמורות ומקיפות. בשתי האחרות, ארה"ב וגרמניה, הממשלות הדמוקרטיות מנהלות מדיניות של עידוד צמיחה פעיל.
הקושייה: לזהות ולדרג את המדינות לפי קצבי הצמיחה שלהן במהלך השנים 2023, 2024 ו-2025. והנה הפתרון: שיאנית הצמיחה היא איראן עם 11.5%, במקום השני ממוקמת רוסיה, במקום השלישי ארה"ב וסוגרת את הרשימה גרמניה, זו שנחשבה עוד לפני מספר שנים למנוע של כלכלת אירופה וחדלה לצמוח בשנים האחרונות.
ולא רק בצמיחה מצליחות המדיניות הנענשות על ידי הסנקציות "שוברות הגב" כביכול להתגבר על השלכותיהן. לרוסיה ולאיראן יש עודפים שמנים בחשבון השוטף של מאזני התשלומים הבינלאומיים: לרוסיה עודף המגיע ל-2.7% מהתוצר, לאיראן עודף של 3.4% מהתוצר, 18 מיליארד דולר בממוצע בשנה. ארה"ב, לעומת זאת, סובלת מגירעון מתמשך במאזן התשלומים הבינלאומי, בסדר גודל של 3% מהתוצר.
הגירעון בתקציבה של איראן התייצב על 3% מהתוצר המקומי והיחס בין החוב הממשלתי לתוצר צפוי לרדת כבר בשנה הבאה ל-26% בלבד. האבטלה תתייצב על 9% מכוח העבודה והאינפלציה תתמתן – כך לפי קרן המטבע הבינלאומית – לשיעור שנתי של 35%.
במפגש עיתונאים לאחר פרסום התחזיות נשאלו בכירי קרן המטבע על נס הצמיחה של כלכלת רוסיה וקיבלו תשובות לא מספקות, לטעמי. על איראן הם כמעט שלא נשאלו כלל אף שאין, לדעתי, כלכלן אחד שהיה מנחש נכון שכלכלת איראן צומחת בשנים האחרונות בקצב של 4% בשנה, בשעה שאוכלוסייתה גדלה ב-0.9% לשנה. לא היה נמצא הזוכה באפיקומן.
העובדות הסטטיסטיות מעידות אם כך בבירור כואב על כישלון מחפיר של הסנקציות. למרות שאלפי אישים איראנים, מראשי המשטר עד מפקדי השטח, כבר נמצאים ברשימת המוחרמים על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי, המשק שם ממשיך לתפקד ולהתקדם - וספק רב אם ההודעות הבומבסטיות על סנקציות אמריקאיות ואירופיות נוספות שהושמעו השבוע ישנו את התמונה. ראשית, לאיראן יש מערכות מסועפות ומפותחות של יחסים כלכליים עם מדינות שלא רואות את עצמן כבולות במשטר הסנקציות, ביניהן רוסיה, סין, הודו, אינדונזיה, טורקיה, איחוד האמירויות ועוד. שנית, אפילו המארג הצפוף ביותר של העיצומים נוטה להתפורר ולהיחלש לאורך הזמן, כשהחורים בו מתרחבים. במקביל נחלש כוח הרצון הפוליטי של הקהילייה הבינלאומית לאכוף אותן; התוקף של חלק משמעותי מסנקציות על איראן פג מעצמו בסוף 2023 ולא חודש בשל היעדר אחידות דעים במועצת הביטחון של האו"ם. היעילות המידרדרת של העיצומים דחפה את מקבלי ההחלטות בטהרן לפתוח במערכה צבאית נגד ישראל ועלולה לדחוף אותם למלחמה מתמשכת נגדנו. מלחמה הנתפסת על ידם כמוצא ממצב פוליטי פנימי נפיץ וכאמצעי לשימור שלטונם.
לא דין ארגון טרור כדין מדינה גדולה. את חמאס אפשר היה ועדיין אפשר לאלץ בכלים כלכליים לשחרר את החטופים שלנו, את השאיפות האימפריאליות המזרח-תיכוניות של איראן יהיה קשה לאתגר ולחסום על ידי עוד מנה של עיצומים. כך לפחות אומרים/רומזים הכלכלנים של קרן המטבע הבינלאומית.
