1. התלכדות הזירות והגושים
אחת הפגיעות בבסיס נבטים אותרה קרוב מאוד לדיר התת־קרקעי (דת"ק) של מטוס "כנף ציון". מישהו ניסה להשמיד את אייר פורס 1 הישראלי. אם היה מצליח ישנן, כידוע, דמויות בצמרת שבעיניהן זו הייתה עילה להכרזה על מלחמה אזורית.
הסוף טוב (או במילים של בכיר ישראלי: "התחלה טובה"). במוצאי שבת התארגנה אל מול איראן קואליציה בינלאומית מרשימה: אמריקאים וסעודים, צרפתים וירדנים, בריטים ואמירותים.
4 צפייה בגלריה
ליברמן. מי שהיה שר ביטחון, חוץ ואוצר היה רוצה להיות ראש ממשלה, וזה כבר לא יקרה בגוש שאליו נקלע
(צילום: אלכס קולומויסקי)
האם באותו לילה נפתח חלון ההזדמנויות גם לקואליציה אחרת, קצת פחות מגוונת, קצת יותר מקומית? בימים שלפני המתקפה האיראנית, כשנחזו ממדיה הדרמטיים, התמלאה לשכת ראש הממשלה תכונה. אבל לא רק ביטחונית. תזכורת: ערב ההסלמה מול טהרן, סער כבר פרש, גנץ ואיזנקוט כבר סימנו תאריך לעזיבתם, לכל המאוחר ביוני; רפיח נתקעה, בימין מרמור, החרדים נופפו באיום הפרישה על רקע חוק הגיוס. הרושם היה שהמלחמה הסתיימה והתוצאות הפוליטיות בהתאם.
לחובבי הקונספירציות: זה לא שמישהו שיער בזמן החיסול של הבכיר האיראני את אדוות האבן שהושלכה לאגם, אבל משמעותה של החזית נוספת, ה־חזית, על הזירה הפנימית, היא פִרמוט של כל התהליכים שהתרחשו בחודשים האחרונים בפוליטיקה. לא סתם, אבל ממש לא, מזמין נתניהו לשיחות עדכון לא רק את לפיד אלא גם את סער וליברמן. שניהם הביעו רצון עז להצטרף לממשלה בפתח המלחמה, אחד מהם גם עשה זאת אך נטש בהמשך. אירועים שחורגים בהרבה מגבולות עזה עשויים לסמן הקפאה מוחלטת של הקטטה הפוליטית והגלישה השקטה לבחירות. האם הפעם תוגש לליברמן וסער הצעה חדשה?
הסלמה מול טהרן פירושה בסבירות גבוהה גם מלחמה בחזית בלבנון. גם כך, קצינים בכירים בפיקוד כבר מתייחסים להסלמת המלחמה עם לבנון כאל עובדה מוגמרת. למה התכוונו האיראנים כשאמרו השבוע שיש להם נשק שטרם השתמשו בו בתגובה? לא מדובר הרי בקלצ'ניקוב או במטוסים הסובייטיים המיושנים שלהם. היו לאיראנים שני כלי נשק: אחד, חמאס, כבר חלוד ומשתעל. השני, חיזבאללה, עודנו עם רוב כוחותיו. זה מעמיד באור קצת מגוחך את כל החישובים והפרשנויות על מצב השחקנים בזירה הפוליטית, אף שבינתיים לאורך חצי שנה אין שום שיפור במצב נתניהו בסקרים. ייתכן שהשבוע הכל התאפס. המלחמה שהחלה על תא השטח הקטן ביותר בהיסטוריה של ישראל כבר משתרעת על מרחק שנמדד באלפי קילומטרים.
2. נקודה לזכות נוקדים
כל בחירות עם נתניהו הן בחירות על נתניהו. הדרך היחידה של רשימת ימין לעקוף זאת היא להיות מה שקוראים בעסקים Too big to fail: לא עוד מפלגת בוטיק לימין שאינו מחויב לנתניהו, אחרונה בשרשרת של מפלגות שגורדו עד העצם בשאלה אם ילכו עם הליכוד אם לאו. לא עוד רשימה אלא מפלגת גג חדשה, גדולה מספיק כדי לרוץ בעצמה לראשות הממשלה ולהציע אפשרות לממשלת ימין־מרכז.
לכן, במובן מסוים, ההתארגנויות הנוכחיות לא מעניינות. שוב בנט? עוד פעם מפלגת מחאה, הפעם מילואימניקית? יוסי כהן? איש מהם לא יכול להוביל בעצמו לעיצוב מחדש של המפה, כמו שעשו קדימה ב־2006 ולפניה ד"ש ב־1977.
ככל שחושבים על כך, איש המפתח בכל החישובים, בין אם לפני הבחירות ובין אם אחריהן, הוא לא נתניהו ולא גנץ, אלא דווקא אחד, אביגדור ליברמן. המראתו בסקרים לאזורים שלא ביקר בהם למעלה מעשור היא תוצאה של מדיניות ניצית ביטחונית (למשל, היותו היחיד באופוזיציה שלא דוחף לעסקת חטופים, בלשון המעטה). אבל מה יעזרו לו כל המנדטים האלה אם נגזר עליו שוב ללכת לממשלת מרכז־שמאל? אצל לפיד־בנט היה רוב הזמן שקט ביטחוני. בממשלה הבאה יתקוטט עם יאיר גולן ויאיר לפיד. מי שהיה שר ביטחון, חוץ ואוצר היה רוצה להיות ראש ממשלה, וזה כבר לא יקרה בגוש שאליו נקלע. מי שעוקב אחר רשויות החוק שהולכות וסוגרות על רע"מ, אבן הראשה של הממשלה הקודמת ומועמדת מכובדת גם לקואליציה עם נתניהו ב־2021, מבין שאף קואליציה כבר לא תישען על המפלגה הזו, או על כל מפלגה ערבית בעתיד הנראה לעין.
נחוץ לליברמן מוצא שיאפשר לו לחזור אל גוש הימין בלי לשמש שוב ת"פ של נתניהו וקבלן ביצוע של החרדים. לו, לסער, לבנט ואולי לכהן יש לכל אחד את חלקת האלוהים הקטנה והדיקטטורית שלו, ושאיפה לראשות. הדבר היחיד שיכול להנדס את האירוע הוא להיפטר מהפורמט של רשימה שמשרתת דמות אחת לטובת הקמת תנועה רחבה, כזו עם פריימריז שיאפשר להכריע מי בראש. זו הדרך היחידה להשחיל אגואים כל כך רבים דרך קוף מחט אחד.
איש עסקים מוכר מאוד ועשיר מאוד משתעשע ברצינות ברעיון לחבר כל השחקנים הנ"ל לרשימת ימין גדולה. מוטב שיתחיל בביקור בנוקדים.
3. לא בדיוק הצהרת כורש
משפט המאה הפך בשנה האחרונה למשפט המאה מילה בעיתון. כלי התקשורת נעלמו מהדיונים במשפט נתניהו. תומכי ראש הממשלה טוענים שהסיבה היא הישגי ההגנה. אפשר גם לחשוב על גרסאות חלופיות, מקלות: המלחמה, למשל, שגזלה את כל הסיקור. ועוד לפניה, הקושי לתרגם שעות של דיונים משפטיים בלי הקלטות לכותרת מהדהדת.
על כל פנים, ההפסד כולו שלנו. השבוע האחרון היה אחד הדרמטיים במשפט, כאשר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר, תת־ניצב כורש ברנור, התייצב על דוכן העדים. יש רופאים אגדיים שהופכים למאושפזים מבוהלים, ויש חוקרים מטילי אימה כמו ברנור, שנמסים ומגמגמים בחקירה נגדית.
שלושת שופטי ההרכב איבדו את סבלנותם לברנור ככל שהתברר להפתעתם על מה באמת נשען כתב האישום המדוקדק - עד רמת השקל - של המתנות שקיבל נתניהו מאיש העסקים ארנון מילצ'ן (267,254 שקל סיגרים ו־184,448 שקל שמפניות).
"מילצ'ן מעולם לא אמר בחקירתו שהיו משלוחים תכופים", הטיח בו עו"ד עמית חדד מההגנה. "בפעמים היחידות הוא מדבר על שלושה־ארבעה משלוחים בשנה, זה לא קו אספקה". ברנור: "הוא אמר חד־משמעית לגבי כמות. אני ראיתי בעיניים שלו". רגע, אמר חדד. אתה שומע שזה רק שלוש־ארבע פעמים בשנה, אבל אתה מסתכל לו בעיניים ויודע את התשובה?
"לא צריך מספרים", השיב ברנור, "הסתכלתי לו בעיניים".
השופט בר־עם התרעם: "לא חשוב רגשי ולא פסיכולוגי", הטיח בעד. "הדרך שבה אדם מביע רגשית לגבי מתנה בודדת לא מעיד על קו אספקה, כמויות. היה משהו חיצוני כתמיכה על דברי הדס?"
"הכמויות היו לפי הדס", הודה ברנור.
כן, לצד העיניים של מילצ'ן, הסתבר בחקירה שכתב האישום בתיק 1000 נשען כמעט אך ורק על עדותה של הדס קליין, העוזרת האישית של מילצ'ן. המשטרה איפשרה לה, לא בטעות כנראה, ללוות את מילצ'ן משדה התעופה ובמשך 24 שעות לתדרך אותו לפני שהעיד. באקט הזוי במיוחד, חקירת העד שנועד לאמת את גרסת קליין תואמה דרכה. לשם השוואה, את העד ארי הרו המשטרה לקחה אישית משדה התעופה כדי למנוע ממנו לדבר עם אחרים שיזהמו את גרסתו.
חדד: "החוקר שלה העיד פה שהדס אמרה לו מלא פעמים שמתעבת את הזוג נתניהו, אבל אין לזה שום אזכור בהודעות ותמלילים. כל מה שרשמתם בכתב הוא שהיא רוצה להיות הגונה עם משפחת נתניהו".
ברנור: "לגבי הדס, כמפקד יחידה זוכר כעס ואי־נוחות שלה על דרישות מופרזות. מתועב, תיעוב? לא זוכר, אבל זה מפלס רגשי".
חדד: "לא אמרת ליועץ (מנדלבליט, ע"ס) שיש בעיה עם הדס, שהיא מוטה ושונאת הזוג?"
ברנור: "לא אמרתי. הערכנו שהיא זהירה, שקולה, ובסוף זו הייתה הערכה".
כאשר ברנור התחמק שוב משאלה על ראיות סותרות לכאורה שלא נבדקו, השופט שחם התעצבן: "מר ברנור תענה האם הנתון חשוב. סגל לעצמך, רק היום, לענות".
חדד המשיך: "נתניהו אמר שעישן שלושה סוגי סיגרים, אבל מילצ'ן רכש 33 סוגים. כלומר, מילצ'ן קונה גם לאחרים".
ברנור: "מילצ'ן התעקש שנתן את רוב הסיגרים לנתניהו ואמר שהדס תיתן את הפירוט".
השופט בר־עם: "הכל הדס הדס הדס".
האם בדקתם כמה סיגרים נתניהו מעשן ביום, שאל חדד. לפי כתב הכמויות הוא צריך לעשן שלושה ביום.
שאלנו אנשים, השיב ברנור. חלק אמרו שניים־שלושה. היה עשן כל הזמן, הוא מעשן הרבה, כבר לא שם לב. נשרף לו סיגר בחליפה זה אומר שהוא מעשן הרבה (האירוע המדובר התרחש ב־2005).
השופטים הרימו גבה, ויותר מאחת, גם כאשר התברר שבניגוד להכחשותיו של ברנור ("אין לי חכה ואני גם לא חייט") הוא דווקא כן פתח במסע דיג רחב היקף באקווריום של נתניהו. כך למשל עוד לפני שנגבתה עדות אחת מראש הסגל לשעבר ארי הרו, כבר הציע לו החוקר הראשי להיות עד מדינה: "אני צריך ללכת. יש לך משהו להגיד נגד אחרים? תגיד לי אתה. אני לא רוצה לשאול אותך שאלות. אתה יכול להגיד לי דברים פסולים נגד אחרים? מה הדברים הפסולים שהיו כדי לדעת איזו סחורה יש לך?"
זו עדות ניקיון, התגונן ברנור, בניסיונו לצייר תמונה כאילו ביקש לכלוכים בתמורה לחסינות לארו, שכלל לא היה חשוד בדבר.
השופטת פרידמן־פלדמן נזפה בעד: "לא, עדות ניקיון זה אדם שמעיד על עצמו ונגד אחרים".
בהמשך התברר שפרקטיקה דומה ננקטה גם נגד ראש סגל שני, גיל שפר, ועל ראש סגל שלישי, נתן אשל, הופעל פגסוס בלי אישור היועץ, כדי להאזין, בניגוד לחוק, לשיחותיו עם ראש הממשלה.
בערב שבו הסתיימה עדות ברנור, התפרסמה שוב ידיעה על איומים על התובעת ליאת בן ארי, כפי שנהוג בדרך כלל בימים קשים לתביעה במשפט. כעומק הבור, עומק האבטחה.
הכותב הוא עיתונאי חדשות 12
