כבר 39 שנים ברציפות מתאספים יעקב בוכריס (70) וחבריו מקריית-שמונה, קיבוצי הסביבה ואזור הגליל ומכינים מצות מהודרות לכבוד ליל הסדר.
אתמול, בפעם השנייה מאז שפונה מביתו עם משפחתו לפני כחצי שנה, חזר בוכריס אל קריית-שמונה, הבעיר את תנור הגז הישן ופגש מחדש את חבריו למסורת הוותיקה. ביחד הם הכינו מצות, בדיוק כמו פעם, כאילו אין חיזבאללה, רקטות, כטב"מים ואיומים אחרים.
"לא יכולנו לשאת את המחשבה שלא נגיע אל העיר ואל הבית שלנו כדי להכין את המצות", סיפר אתמול בוכריס. למצות שלו, כך הוא מתחייב, יש טעם מיוחד, כזה שלא ניתן לקבל במתכון שאין בו את המים המינרליים שזורמים בברזים המקומיים, או את האוויר הצפוני שחודר אל הבצק.
"פסח זה חג החירות, ואנחנו מייחלים לחירות, שנוכל לשוב לעיר האהובה שלנו", הוא נושא תפילה, ומוסר ש"זו הרגשה כואבת מאוד להגיע לכאן ולראות את העיר ריקה לגמרי. אנחנו לא נחזור לפה לפני שהמלחמה תיפסק ויהיה פה בטוח לגמרי".
כללי הכשרות מחייבים את השותפים להכנת המצות להשלים את המלאכה תוך 18 דקות – מרגע הלישה ועד הוצאת המצות מהתנור. לצד ההנחיות ההלכתיות, השנה עבדו החברים תחת כללי ביטחון חמורים לא פחות. "דאגנו לעבוד פה בבטיחות מלאה", הוא מספר, "צמוד לאולם יש מקלט, ואם יש אזעקה כולנו מפסיקים מיד את המלאכה, גם אם הבצק יחמיץ, ורצים למקלט. ברוך השם, חיזבאללה לא הפריעו לנו עדיין אפילו פעם אחת".
