פסח ראשון בלי אחי
חגים משפחתיים כמו פסח הם הזמן שבו השכול מורגש יותר מתמיד. וכשאתה גם גולה מביתך, האתגרים רק מתעצמים. כל קהילה מהעוטף עברה את הסדר בצורה שונה. אנשי ניר עוז, למשל, ערכו את הסדר ביחד בקיבוץ רבדים. אנשי קיבוץ כיסופים, שצפויים לעבור לשכונת קרווילות ביישוב עומר, קיבלו הודעה מהמלונות שבהם הם נמצאים כי יצטרכו לשלם מחיר מלא על כל אורח שירצו להביא לסדר, ונאלצו להתפזר ולהתארח אצל חברים ובני משפחה בכל הארץ. חברי קיבוץ סופה, שנמצאים במגורים זמניים באופקים ורמת־גן, חגגו את ליל הסדר עם משפחותיהם, אבל בחג השני יערכו אירוע גדול באולם אירועים בתל־אביב. ויש מי שלא עמד בכאב: יונתן שמריז, אחיו של אלון שמריז ז"ל מכפר עזה – החטוף שנהרג בעודו ברצועה – העלה פוסט שבו סיפר כי אחרי דקה מתחילת הסדר שערך הקיבוץ במלון הוא קם בדמעות, לקח בקבוק יין והלך לקברו של אחיו | כתב: מתן צורי
הסדר של מפוני הצפון
כ־80 ממפוני קיבוץ סאסא שבגליל־העליון ערכו את ליל הסדר בכפר הנופש "מעגן עדן" שעל שפת הכינרת. "התאמצנו להיות שמחים אבל זה היה קשה", סיפרה מיכל וייס, תושבת סאסא, "זה לא היה דומה בכלל למה שעשינו תמיד בקיבוץ, כי שם היו לנו הצגות והפקות מדהימות, אבל היה חשוב לשמור על המסגרת הקהילתית, בעיקר עבור האזרחים הוותיקים שמתקשים לצאת מהבתים, ועבור הילדים. קראנו את כל ההגדה עד הסוף, והמשכנו לקרוא אפילו אחרי האוכל. היו שני אפיקומנים והילדים מצאו אותם והיו בעננים. חשוב לי להודות לאנשי מעגן על האירוח ולציין שהשארנו את כפר הנופש נקי לחלוטין ומוכן לארוחת הבוקר. במקביל, בסאסא נשארו 40 מחברי כיתת הכוננות ובני המשפחות שלהם, והם חגגו בקיבוץ | כתב: ישראל מושקוביץ
שחרר אותנו, ביבי
בני משפחות של חטופים ופעילים במטה המאבק לשחרורם העבירו את ערב החג מול מעונו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה. "אין חירות כל זמן שהחטופים בידי חמאס", הם זעקו. שולחן החג שלהם נצבע באדום כסמל ל"הפקרה של נתניהו ולדם יקיריהן, שנשפך בשבי חמאס". הם אף הדליקו מדורה מול ביתו של ראש הממשלה. רוית קופר, בתו של החטוף עמירם קופר (85), קראה: "זהו ערב של אי־סדר. ערב שבו הכל לא בסדר. בנימין נתניהו, אתה האחראי למחדל הנורא והמתמשך. פנה מקומך, שחרר אותנו". עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן צנגאוקר, תקפה: "133 אזרחים בשבי חמאס. אחד מהם זה הבכור שלי. איפה הילדים שלך נמצאים בחג? לידך? במיאמי? לא חמאס מכביד את ליבו, אלא אתה, שהעזת לטרפד עסקאות". אתמול בערב העלו בני המשפחות מיצג אנושי מצמרר מול בסיס הקריה בתל־אביב. הם קשרו את ידיהם, מרחו על עצמם צבע אדום המסמל ש“דם החטופים על הממשלה”, וכיסו את פיהם עם מדבקות שעליהן נכתבו המילים: “200 יום” | כתב: איתן גליקמן
הדמעות של בארי
בכיכר החטופים בתל־אביב, באוהל סגור, ערכו את ליל הסדר כ־500 מחברי קהילת קיבוץ בארי, שהזילו דמעות על הנרצחים וזעקו להשיב את החטופים. דורית אור, שבנה דרור נחטף לעזה, הרימה את הכוס הראשונה של הסדר ואמרה: "כוס זו מוקדשת לחירות הבסיסית ביותר, שנלקחה מחברינו וחברותינו שנחטפו בשבת ההיא: לחיות חיים מלאים, בטוחים וחופשיים עם משפחותיהם, עם קהילותיהם. נרים כוס יחד מתוך כוונה עמוקה: קהילת בארי לא תשקוט עד שובם של החטופים והחטופות כולם". ילדות הקיבוץ, ביניהן אמילי הנד ששוחררה משבי חמאס אחרי 50 ימים, שרו את "מה נשתנה". גיל דיקמן, בן דודה של החטופה כרמל גת, קרא בשמם של 11 חברי הקיבוץ שעדיין נמצאים בידי חמאס, ו־500 קולות ענו לו בצעקה: "עכשיו!" במקביל, אזרחים רבים הגיעו לכיכר החטופים וערכו שם ליל סדר תחת כיפת השמיים | כתבו: מתן צורי ויעל צ'כנובר
