ככר ביינקי היא אזור חביב על הסטודנטים של אוניברסיטת ייל בעיר ניו הייבן שבקונטיקט, במיוחד כשהאביב סוף-סוף מגיע. בדרך כלל אפשר לראות שם עשרות צעירים עם ספרי לימוד ולפטופים עובדים קשה, כמו שאפשר לצפות ממי שהתקבלו לאחת האוניברסיטאות החשובות בארה”ב. אבל מאז סוף השבוע שעבר, הכיכר הזו נכבשה כמעט לגמרי על ידי סטודנטים פרו-פלסטינים, שהקימו בה עיר אוהלים קטנה.
כ-40 אוהלים, שקי שינה, מוזיקה אוכל, וגם כמה מאות סטודנטים, רבים מהם חובשי כאפיות ופניהם מכוסות במסכות - השתלטו על הכיכר. דרישתם: שראשי ייל יחשפו את שמות החברות האמריקאיות לייצור נשק שמסופק לישראל אשר האוניברסיטה משקיעה בהן.
במשך יומיים המחאה הייתה שקטה יחסית. תמיכה גורפת בפלסטינים וסנטימנט אנטי-ישראלי ברור, אבל לפחות לא אנטישמיות. בשבת בערב דברים השתנו כששני סטודנטים יהודים הוקפו בידי תומכים פרו-פלסטינים, ואחת מהן אף נזקקה לטיפול בבית החולים. "הייתי הסטודנטית היהודייה הראשונה שהותקפה בייל", סיפרה סהר טרטאק, "אבל לא אהיה האחרונה".
טרטאק וסטודנט נוסף בשם נתנאל, יהודי חובש כובע שחור וציציות, נחסמו כשניסו לתעד את מחאת האוהלים: "בכל כיוון שהלכנו, הם עמדו, ידיים שלובות, צועקים עלינו. אחד מהם השמיע מול הפרצוף של נתנאל שיר ראפ עם המלים 'לעזאזל עם ישראל'". לדבריה, מפגין אחד, רעול פנים וחובש כאפיה, דקר אותה בעין עם דגל פלסטין: "המחאה, המאהל, האלימות, כל זה מפר את מדיניות ייל, אבל שום דבר לא קורה בתגובה".
ביום שני כבר נעצרו כמה עשרות סטודנטים שנשארו במאהל אחרי שסירבו לעזוב אותו, אך הלימודים בייל נמשכים כרגיל, ובאוניברסיטה מקווים שהדברים לא יחמירו בשבועות הספורים שנותרו לסיום שנת הלימודים.
שבוע של הפגנות
ההסלמה הברורה החלה לפני שבוע, כשכמה מאות סטודנטים באוניברסיטת קולומביה הקימו מתחם אוהלים במחאה על המלחמה בעזה והתמיכה הצבאית של ארה"ב בישראל. בקולומביה יש סטודנטים יהודים רבים, ומשטרת ניו-יורק, החליטה לפזר את המאהל ולעצור כ-100 סטודנטים. הצעד הזה הביא לתוצאות הפוכות ולהתעוררות המחאה שקצת נרגעה בחודשים האחרונים.
מאוניברסיטת ניו-יורק, שבה נעצרו הלילה יותר מ-100 איש, דרך ייל, MIT ועד אוניברסיטת מישיגן, הוקמו מאהלים דומים לזה של קולומביה. עם התחדשות המתח, הגיעו גם האנטישמיות והקריאות הישירות להרג יהודים וישראלים. בזמן שסטודנטים יהודים יצאו מתחומי הקמפוס בקולומביה הם הוקפו בידי פרו-פלסטינים שאמרו להם "תחזרו לפולין"; קבוצת מפגינים פרו-פלסטינים קראה "לשרוף את תל-אביב עד עפר", ו"חמאס, אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו תומכים גם בטילים שלכם"; מפגינה רעולת פנים החזיקה שלט שבו קראה לגדודי אל-קסאם של חמאס להפוך את היהודים בקולומביה ל"מטרה הבאה"; באוניברסיטת מישיגן הונף שלט גדול "תחי האינתיפאדה" וחולקו פלאיירים שבהם נאמר "הזמן לאינתיפאדה השלישית הוא עכשיו".
הישראלים רוצים לעזוב
המתיחות בקולומביה הביאה לכך שהאוניברסיטה החליטה לקיים את הלימודים אתמול מהבית. זה עדיין לא מפחית ולו במעט מהכאוטיות של הסיטואציה: "אל תטעה לרגע", מספר מיכאל לובש, תלמיד ישראלי לתואר ראשון באוניברסיטת קולומביה: "מטורף מה שקורה כאן בימים האחרונים. המפגינים הפרו-פלסטינים אלימים. מפחיד להיות כאן. כל יום אנשים עומדים מולי עם דגלי פלסטין וסמלים של חמאס וחיזבאללה. אני לא מבין איך ה-FBI לא מתערב, יש פה איום טרור לכל דבר".
לדברי לובש, רבים מהישראלים רוצים לעזוב אך נמצאים במורכבות קשה: "יש כאן אווירה מגעילה, אני לא יכול להתרכז בשיעורים כי בחוץ צועקים לי 'אינתיפאדה'. אני לא רוצה להיות פה, אבל מצד שני אני חייב לסיים את התואר. אני משלם להיות פה, אבל לא יכול להיות בקמפוס שלי. זה בלתי נתפס".
קליי, סטודנט לתואר שני עם זקן בלונדיני, פרח בשיער וכאפייה, רואה את הדברים אחרת: "אני כאן משבוע שעבר, ולא חשבתי שיגיע היום שאראה מה שקורה כאן. ב-2022 מועצת התלמידים של האוניברסיטה החליטה להחרים כל השקעות של המוסד בישראל, אבל ההנהלה מתעלמת מאיתנו. אנחנו כאן כתוצאה ישירה של הזוועות בישראל".
אתה במקור מקנטקי. למה זה כל כך חשוב לך שאתה מוכן להיעצר?
"קודם כל המעצר שלנו היה חוויה יפהפייה. ישבנו כאן על המדשאה, עם זרועות שלובות והכרחנו את השוטרים להגיע עד עלינו אם הם רוצים לפנות אותנו. שרנו שירים של המהפכה כל הדרך למעצר ולתאים. השוטרים לא ידעו מה לעשות איתנו".
"נכון, אני מקנטקי ומאז שהייתי צעיר הייתי מעורב חברתית. בטקס הסיום שלי בתואר הראשון חבשתי כובע עם צבעי פלסטין, עמדתי עם הגב לדגל ארה"ב וסירבתי להכיר בלגיטימיות של האימפריה האמריקאית. זה לא המהלך הראשון שלי ולא יהיה האחרון. קולומביה אמורה להיות מוסד של חופש אקדמי. סטודנטים תמיד לקחו חלק חשוב בהיסטוריה, כמו בניינטיז עם דרום אפריקה, כמו בשנות ה-70 ועם מלחמת וייטנאם. זה התפקיד שלנו".
בינתיים, הנזקים הכספיים של קולומביה בדרך. אחד התורמים הגדולים שלה, רוברט קראפט, מבעלי קבוצת הפוטבול ה"ניו-אינגלנד פטריוטס”, הודיע כי הוא מפסיק לתמוך בה. בהודעה שפירסם אמר קרפאט: "אני עצוב מאוד על השנאה הארסית שממשיכה לצמוח בקמפוס וברחבי ארצנו. אני כבר לא בטוח שקולומביה יכולה להגן על הסטודנטים והצוות, ולא נוח לי לתמוך באוניברסיטה עד שתנקוט פעולה מתקנת". ההודעה של קראפט רק תגביר את הלחץ על נשיאת קולומביה, נמאט שאפיק, ששומעת קריאות להתפטרותה משני צדי המתרס.
למרות שחוץ מקולומביה, סך כל המשתתפים במחאות האלה ברחבי הקמפוסים בארה”ב מגיע לאלפים בודדים, האירועים האנטישמיים הללו תפסו כותרות ראשיות בארה"ב בחג.
הנשיא ביידן, שמנסה להלך על חבל פוליטי דק מאוד בין תמיכתו המוחלטת בישראל לתזוזה המסיבית לצד השני במפלגה הדמוקרטית, אמר שלשום כי הוא "מגנה את ההפגנות האנטישמיות, ולשם כך הקמתי תוכנית להתמודד איתן".
ביידן אמר את הדברים בתשובה לשאלה במהלך אירוע משותף עם חברת הקונגרס, אלכסנדריה אוקסיט קורטז, שהיא אחד הקולות הפרו-פלסטינים הבולטים בקונגרס, וכנראה בגלל זה גם הוסיף כי "אני גם מגנה את אלה שלא מבינים מה קורה עם הפלסטינים".
