אם הכל יתנהל כשורה, צפויות סוף-סוף חדשות טובות בתחום המינויים הבכירים בשירות הציבורי. בתום מאבק של חודשים בין הממשלה לבין היועמ"שית, הוכנה במזכירות הממשלה טיוטת מחליטים, שאמורה להיות מוצגת בישיבת הממשלה הבאה, לאחר החג. הטיוטה נועדה להביא לאישור הממשלה את מינויו של אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות הציבורי, שעל שולחנה יונחו מינויי הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש השב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה שלו.
מינויו האפשרי של גרוניס, הניצב גם בראש ועדת החקירה הממלכתית לנושא הצוללות וכלי השיט, אינו נטול אירוניה, שכן גרוניס עצמו הוא שעמד לפני שנתיים וחצי בראש ועדת האיתור לבחירת יועץ משפטי לממשלה, והיה בדעת מיעוט יחידה כששאר חברי הוועדה החליטו לבחור בגלי בהרב-מיארה לתפקיד. הוא נימק את התנגדותו באי-ניסיונה המספיק, לדעתו, במשפט הפלילי. כל זה היה טרם ההפיכה המשטרית. כיום, בהרב-מיארה, הנאבקת לשמור על מינויי שומרי סף ראויים ועצמאיים, תומכת בבחירת גרוניס.
פלד מחכה בתור
במהלך ישיבת הממשלה לפני כחודש, הורה ראש הממשלה נתניהו ברגע האחרון למשוך את הצעת המחליטים שהוכנה לאישור מינוי השופט העליון בדימוס אורי שהם ליו"ר הוועדה. הוא עשה זאת בשל התנגדותו המפתיעה של שר האוצר סמוטריץ' למינוי. המהלך הותיר את הוועדה ללא יו"ר וללא יכולת תפקוד. בזמן הקרוב אמור השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להציג בפני הוועדה את מועמדו לתפקיד המפכ"ל, ניצב אבשלום פלד. אם אכן הרמטכ"ל וראש השב"כ יסיימו את תפקידם בקרוב, כפי שהודיעו, בשל קבלת אחריות על המלחמה, לא ניתן יהיה למנות מחליפים לתפקיד, או רע מכך – ימונו לתפקידים אלה, הדורשים עצמאות ועמוד שדרה, "ממלאי מקום" התלויים בממניהם. גרוע מכך - כללי עבודת הוועדה ישונו. מכתבים מנומקים של המשנה ליועמ"שית גיל לימון למזכיר הממשלה יוסי פוקס בדבר הצורך הדחוף למנות יו"ר לוועדה, לא נענו חודשים רבים אף שלימון הבהיר שהיעדר יו"ר לוועדה פוגע משמעותית במינהל התקין ובטוהר המידות בשירות הציבורי.
בכל פסיקות בג"ץ שעסקו בוועדה, מוסבר שבישראל המערכות המקצועיות מהוות בלם ומאזן כמעט בלעדי לכוח השלטוני, לצד מערכת בתי המשפט. לכן, מערכות מקצועיות, ענייניות ועצמאיות הן ערובה יסודית לתפקוד תקין של המדינה ולשמירה על זכויות אדם וטוהר המידות בשירות הציבורי.
לקח מבר–און-חברון
הוועדה עצמה הוקמה בשנת 1999. זאת לאחר שב-1997, בנימין נתניהו, אז עדיין ראש ממשלה טרי, נבהל מחשיפת פרשת "בר-און‑חברון" (שבה סוכם כי ש"ס תתמוך בהסכם חברון תמורת מינוי של רוני בר-און כיועמ"ש, שיקל על חקירותיו של אריה דרעי. בר-און התפטר טרם החשיפה) ומחקירותיו במשטרה שכמעט הולידו נגדו כתב אישום. כ"דמי רצינות", ומתוך רצון להקרין למערכת המשפטית שהוא "חוזר בתשובה" הוא העביר החלטת ממשלה, שבמסגרתה התחייב להקים ועדת מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, שמטרתה "להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר, כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון זיקה אישית, עסקית או פוליטית לגורמים בממשלה".
מאז הקמתה נחשבת הוועדה כ"שומרת סף", הדואגת לטוהר המינויים הבכירים. מכיוון שמדובר במינויים שלא עוברים מכרז, ועדת איתור או בדיקה מקדמית אחרת, הוועדה והעומד בראשה חשובים ביותר, במיוחד כשעל הפרק מינויים רגישים ביותר, כמו מפכ"ל ונציב שב"ס, אשר השפעתם על זכויות האדם במדינה מכרעת.
לכן, חשוב מאוד שהוועדה תהיה מנותקת מהדרג הפוליטי, ושכהונת חבריה - שאורכת שמונה שנים – תהיה קשיחה. יש לציין כי הוועדה מוגדרת כ"מייעצת", היא אינה מאתרת מועמדים לתפקידים ואינה ממנה אותם. הסמכות להחליט על המינוי מסורה רק בידי הדרג המדיני. עם זאת, פסיקות בג"ץ קבעו שנדרשות נסיבות חריגות כדי לא לקבל את חוות דעתה. במהלך השנים נקבע נוהג של חובת היוועצות הוועדה על המינוי ביועץ המשפטי לממשלה.
בראש הוועדה עומד שופט ביהמ"ש העליון בדימוס וחברים בה נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור נוספים. הוועדה לא נדרשת לבדוק האם המועמד מתאים לתפקידו. פסיקות בג"ץ ברבות הימים הורו לוועדה לפרש באופן רחב את מושג "טוהר המידות" - להבטיח שהמינוי נעשה משיקולים ראויים של טובת האינטרס הציבורי, ולא בשל נאמנות בין הממונה לממנה.
40 הומלצו, 35 מונו
מאז הקמת הוועדה המייעצת היא הגישה 41 המלצות, מהן 40 היו חיוביות ורק אחת שלילית. מדובר בהמלצה שלא למנות את ניצב משה (צ'יקו) אדרי כמפכ"ל ב-2018 בשל חשד משמעותי להתנהלות שאינה מתיישבת עם טוהר המידות. הוועדה קבעה שאמון הציבור ייפגע אם אדרי ימונה.
מתוך 40 המועמדים שהוועדה כן המליצה לאשר את מינויים, 35 אכן התמנו. אשר לחמשת המקרים האחרים: ארבעה מינויים כלל לא הובאו לאישור הממשלה, שכן הערות הוועדה גרמו לראש הממשלה למשוך את המינוי. כך היה במקרה של מועמדות יעקב גנות למפכ"ל ב-2007. ככל הנראה התגבשה בוועדה המלצה שלא להמליץ על המינוי – בעקבות פסק דין מהעשור הקודם של בית המשפט העליון, שבו זוכה גנות אך נמתחה ביקורת קשה על התנהלותו – ובעקבות כך גנות עצמו הסיר את מועמדותו. במקרה אחר, ב-2013 פנתה הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין לבדוק טענות בדבר התנהלותו של המועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל, לאור מקרה שבו נעצר בשדה התעופה בהונג-קונג בטענה שלא שילם על קנייה. במהלך הבדיקה הסיר פרנקל את מועמדותו.
מקרה ידוע אחר היה של יואב גלנט. במקרה זה, הוועדה שבראשה עמד אז השופט העליון בדימוס יעקב טירקל המנוח, המליצה למנות את גלנט לרמטכ"ל, בהסתמך בין השאר על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אף שעלו בפניה חשדות לעבירות בתחום התכנון והבנייה. בהמשך הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי, שבה נדרשה הוועדה להשלים את בדיקתה בעניין החשדות נגד גלנט, ואף לקבוע כי הוא אינו ראוי להתמנות לתפקיד הרמטכ"ל. בעקבות הסערה פתח גם מבקר המדינה בבדיקת העניין, וממצאיו כללו ביקורת קשה על התנהלות גלנט. בעקבות כך הגיש היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת שלפיה יש קשיים משפטיים משמעותיים במינוי גלנט לרמטכ"ל, והממשלה החליטה לבטל את המינוי.
עם זאת, מינוי גרוניס טרם אושר כאמור ובמערכת המשפט חוששים שהעיכוב בבחירת יו"ר הוועדה ינוצל להחלשתה. "החלשת הוועדה תהווה אות וסמל לאימוץ צעדי הרפורמה המשפטית. הסרת מגבלות ואיזונים בסיסיים מכוחו של השלטון לפעול בשרירות, ולקדם מינויים שרירותיים לראשות המערכות המקצועיות הרגישות ביותר – תהווה מכה אנושה", אומרים.
