"ראוי ורצוי שתלמידי תיכון ילמדו את מקצועות המדעיים בהכוונת והדרכת אנשי מדע", אומר פרופ' דניאל זייפמן, ממדעניה הבולטים והמובילים של ישראל, בעבר נשיא מכון ויצמן וכעת יו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע ויו"ר הוועד המנהל של מרכזי שוורץ-רייסמן לחינוך מדעי, "שייחשפו לחשיבה מדעית ורציונלית מבוססת נתונים, ישתתפו בניסויים במעבדות ויצטרכו להתמודד גם עם העובדה שלא כל ניסוי מסתיים בדיוק לפי החישוב התיאורטי עליו הוא מתבסס. בכך גם יספקו את יצר הסקרנות, שהוא המנוע של קדמה מדעית, ויספגו את הביקורתיות שכה חסרה בלימוד הפורמלי".
להשגת מטרות אלו, מספר פרופ' זייפמן בשיחה עם "ממון", הוקמו ונפתחו ברחבי המדינה שבעה מרכזים ייחודיים ללימודי פיזיקה וכימיה, בחסות מכון ויצמן ובשיתוף הרשויות המקומיות והנהלות בתי הספר התיכוניים. את שיטת קבלנות-המשנה החינוכית יוצאת הדופן הגה לפני עשרות שנים פרופ' חיים הררי, אז נשיא מכון ויצמן למדע. המרכז הראשון תחת הכותרת חמד"ע, קיצור של "חינוך מדעי", הוקם בת"א-יפו ב-1990/91. המורים והמדריכים של חמד"ע מלמדים את תלמידי התיכונים בעיר - יותר מ-2,100 רק השנה - פיזיקה, כימיה ומדע חישובי ברמה של חמש יחידות ומכינים אותם לבחינות הבגרות. במרכז ללימודי המדע שנבנה ומופעל (באחרונה נוספה לו עוד קומה) מתרומות של משפחות שוורץ ורייסמן, מתמיכה של קרן הנדיב ומתקציבי עיריית ת"א-יפו נמצאות המעבדות המצוידות במכשור הכי מתקדם לעריכת ניסויים, חדרי לימוד אינטרקטיביים, חדרי פרויקטים מיוחדים ועוד שפע של אביזרים החיוניים ללימוד מדע מתקדם. מוריו ומורותיו כולם מקצועניים בתחומם, פיזיקאים, כימאים, מהנדסים והייטקיסטים.
בשעה שמיזם חמד"ע התרחב והתעצם, אחרי התחלה איטית אופיינית לפרויקטים חינוכיים פורצי דרך, מחוץ לעיר הגדולה נמשכו שיטות החינוך הישנות והלא-אפקטיביות. עד שבשנתיים שחלפו מהפכת לימודי המדע הגיעה גם לשם. לפני כחודש נחנך – בלי מהומה תקשורתית - בעיר נתיבות שבנגב המערבי מרכז חדש וחדיש לחינוך מדעי ("קמפוס הלמסלי") לפי הדגם שפותח במכון ויצמן ובחסותו. את טקס הפתיחה כיבדו בנוכחותם נשיא המדינה ורעייתו. מוקדם יותר נחנכו מרכזים דומים בעכו ובכפר-סבא, בנוסף לקיימים בירושלים, ראשל"צ ובשטחי מכון ויצמן ברחובות. המבנה בנתיבות מרשים באדריכלות רבת התנופה שלו, במרחבי הלימודים, ב-24 כיתות מעבדה בהן מכשור מתקדם ובפארק הידע המתוכנן להשתרע סביבו. הוא ישרת יותר מ-2,000 תלמידי בתי ספר תיכוניים במכל הזרמים בעיר נתיבות עצמה, בשדרות, באופקים ובמועצות אזוריות חוף אשקלון, אשכול, שדות הנגב, שער הנגב, בני שמעון ועוד יישובים בעוטף. 90 תלמידים – 60% מהם בנות – יסיימו השנה את מחזור הלימודים הראשון. "המחזורים הבאים יהיו כפולים ומכופלים", מעריך סא"ל במיל' עומר מרקוביץ', בוגר יחידת 8200 שמנהל את המרכז. יתקבל אלינו, הוא אומר, בזרועות פתוחות כל תלמיד השואף להעמיק ולהרחיב את הידע שלו במדעים, בתנאי שקיבל ציון משביע רצון בארבע יחידות מתמטיקה. תוכניות הלימודים של המרכזים אמנם חיצוניות לבתי הספר, אך הן משקפות גם "הזנה הדדית ומעורבות רבה של בתי הספר עצמם", לדבריו. צוותי המורים והמדריכים במרכזי שוורץ-רייסמן מועסקים, הוא מדגיש, "בחוזים אישיים ובמשרה מלאה".
להקדים ידע לדעה
למה ראשי רשויות מקומיות חלשות יחסית מוכנים להשקיע עשרות מיליוני שקלים בחינוך מדעי בכלל ובפיזיקה בפרט, שנתפס תחום כה קשה?
פרופ' זייפמן: "הלחץ הגיע מלמטה. ראשי היישובים בנגב המערבי פנו אלינו מיוזמתם וביקשו שנעזור להם לממש חזון ולהקים מרכז לחינוך מדעי. בהליך תחרותי נבחרה נתיבות. הם לא קיבלו את ההחלטה בחלל ריק אלא ראו לנגד עיניהם את הדור הצעיר ביישוביהם, סקרן, שאפתן ונמשך לאתגרים. הלימוד במרכזי שוורץ-רייסמן בחסות מכון ויצמן מעניק לא רק ידע פנטסטי וחינוך מדעי ברמה של מחלקה ראשונה, הוא יוצר אצל הלומדים בהם גאוות יחידה וסוג של מובחרות הפותח אופציות רבות לניידות חברתית. להיות מדען זה הרי להיות מישהו".
"נכון לשנה הנוכחית", מספר פרופ' זייפמן, "130 מורים מומחים במרכזים הייעודיים שלנו מלמדים 5,300 תלמידות ותלמידים פיזיקה וכימיה, מקצועות הנחשבים להכי מאתגרים. זו מהפכה לא רק ברמת הידע והאפשרות לערוך ניסויים במעבדות אלא גם, ובעיקר, ברמת הגישה. כשאנחנו שואלים את בוגרי המערכת שלנו מה הדבר הכי חשוב שרכשו בה הם עונים: למדנו לחשוב. למדנו לבקר. למדנו להקדים את הידע לדעה. אלו מיומנויות שאין למעלה מהן בעידן של פייק ניוז ופייק מדע. לכן, פתיחת המרכז בנתיבות מהווה נקודת ציון חשובה במיוחד בדרך לשינוי עמוק בלימוד המדעים בארץ".
ומה יוצא מזה למדינת ישראל?
"הוכחנו ואנחנו מוכיחים שאפשר לשרת היטב ולהעשיר את מערכת החינוך הציבורית באמצעות עמותות של אנשי מקצוע מובילים ומסורים. למדיניות החינוך הכללית של משרד החינוך נכנסת ומצטרפת כאן מעורבות עמוקה ופעילה של קהיליית המדעים והיא מתקבלת בברכה. אנחנו מקפידים על סטנדרט לימודים אחיד בכל המרכזים הפזורים בארץ, על שוויון בדרישות ובאמצעים. תוך עשור הוכפל שיעור הלומדים בהם הניגשים לבחינות בגרות של חמש יחידות בפיזיקה וכימיה וכבר מתקרב לשליש. זו קפיצה איכותית בלימוד המדע וזו הדרך הכי מבטיחה לטיפול שורש בבעיית האוריינות המדעית הלאומית הנמוכה מדי במקומותינו – ולחישוף מלוא הפוטנציאל המדעי הענק החבוי בפריפריה".
כיו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע אתה אחראי לחלוקת 720 מיליון שקל בשנה למימון מחקר מדעי בסיסי באוניברסיטאות, במכוני מחקר ובבתי חולים. הכסף מגיע מתקציב הממשלה, למה שהממשלה תממן מחקר בסיסי?
"המדע הבסיסי הוא המסד של העליונות המדעית הישראלית. תסתכל על מערך ההגנה האווירית שלנו, הייחודי בעולם וכמו לקוח ממלחמת הכוכבים. הוא פרי המחקרים ארוכי הטווח בפיזיקה בסיסית. כך גם בתחומי מדע נוספים; הכל מתחיל מהמחקר הבסיסי".
"וזה", הוא מוסיף עם ברק בעיניים, "מסעיר ומתמרץ לעוד מחקרים שבהם יתגלו עוד תשובות לשאלות שלא חלמנו עליהן".
בדבריו הפומביים בעבר הזהיר זייפמן מפני "מעורבות פוליטית במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר". הוא עצמו פרש לפני כשנה מתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת לתוכנית לאומית לקידום טכנולוגיית הקוואנטים במחאה על חקיקת עילת הסבירות כחלק מההפיכה המשטרית. בסוף אוקטובר אשתקד היה אחד משלושת הפרופסורים החתומים על קול קורא מקהיליית המדע הישראלי לקהילת המדע העולמי לגנות את מתקפת חמאס הרצחנית ו"לרדוף יחד צדק, שוויון ושלום". שאלתי אותו אם נתקל באחרונה בחרם על ישראל מצד מדענים מובילים בעולם. אחרי היסוס, השיב לא.
משיחותיי עם חוקרים במכון ויצמן הבנתי שהיו מקרים בודדים של התחמקות משיתוף פעולה בנימוקים של חוסר זמן ועומס עבודה. כל עוד נצטיין במדע, הם אמרו לי, גם מתנגדנו לא יוכלו בלעדינו.
השיחה עם פרופ' דניאל זייפמן מילאה לי במקצת את הסוללות באופטימיות שהתרוקנו לאחרונה. בימינו קשה להיות אופטימי אפילו לאופטימיסטים עקשניים כמוני.
