שבוע אחרי שהחלו באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, ההפגנות הפרו-פלסטיניות התפשטו לעוד כ-20 קמפוסים ברחבי ארה"ב. עיקר המהומות נרשמו באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) שם נעצרו לפחות 93 בני אדם, ומשטרת הקמפוס הזהירה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה כי הם חשופים להשעיה או לסילוק מהמוסד האקדמי.
בהרווארד הציבו סטודנטים כ-30 אוהלים ודגל פלסטין גדול ביניהם. באוניברסיטת טקסס פירסם הנשיא מכתב ובו התייחס לאירועים כניסיון "לכבוש חלק מהקמפוס" תוך הפרה של חוקי המוסד האקדמי.
כל מי שנקלע למחאות בקמפוסים שומע את המפגינים שואגים, בין השאר, גם "למכור, למכור מיד!" הדרישה הנוכחית היא שהאוניברסיטאות האמריקאיות ייפטרו מההשקעות שלהן בישראל שלטענתם מממנות את המשך הלחימה בעזה. על פניו, קל לפטור את הצעירים שוב בתירוץ הקל של "נאיביים שלא יודעים על מה הם מפגינים". אבל הסטודנטים האלה יודעים היטב מה הם דורשים. יש כאן מפגינים שמחפשים לאורך שנים דרכים שונות לפגוע בישראל.
"אם ההשקעות של האוניברסיטה בישראל כל כך קטנות עד כדי כך שהן לא משפיעות מהותית, אז למה יש לנו אותן מלכתחילה?" אמר לי קליי, ממובילי המחאה בקולומביה, סטודנט לתואר שני עם זקן בלונדיני, פרח בשיער וצעיף-כאפייה. "צריך להשקיע אפס דולרים, נקודה, בכל סוג של רצח עם. אנחנו העברנו במועצת התלמידים של האוניברסיטה ב-2022 החלטה להחרים כל השקעות של המוסד בישראל, אבל ההנהלה מתעלמת מאיתנו. הם שוכחים שהם כאן בשביל ובזכות התלמידים. שכר הלימוד שלנו מממן את המשכורת שלהם ואת המוסד הזה, זכותנו לקבוע היכן הוא יושקע".
למרות הקריאה המאוחדת ל-Divest (משיכת השקעות, בתרגום חופשי) בכל רחבי הקמפוסים, המשמעות של המהלך משתנה בהיקף וברמת הפירוט בהתאם לאוניברסיטה. באוניברסיטת טקסס באוסטין, בייל ובקורנל, למשל, דרישת הסטודנטים היא שהמוסדות יפסיקו להשקיע ביצרניות נשק שמוכרות לצבא הישראלי. בקולומביה ו-NYU הדרישה הזאת מתפרסת גם לקרנות פרטיות ועסקים שלכאורה מרוויחים מהמלחמה בעזה.
ברבים מהקמפוסים, ארגוני הסטודנטים כבר העבירו בעבר החלטות שקוראות ל-Divest, אבל אלה לא מחייבות את הנהלות המוסדות ולאורך השנים זכו להתעלמות מוחלטת. האוניברסיטאות טוענות שפעולות כאלה הן אנטישמיות, מאיימות על החופש האקדמי, חופש הביטוי, ועל ערכי שוויון והכלה.
גם חוסר השקיפות בתחום הזה מקשה מאוד על התומכים ב-Divest לדחוף את משנתם. הסטודנטים מודים שהם לא באמת יודעים מה היקף הקשרים של האוניברסיטאות שלהם עם ישראל. אוניברסיטאות גדולות מבזרות את הכסף שלהן על פני מגוון עצום של השקעות, וקשה עד בלתי אפשרי לזהות היכן הכל מושקע. על פי נתוני משרד החינוך האמריקאי, בסביבות 100 אוניברסיטאות בארה"ב דיווחו על תרומות או חוזים מישראל בסכום כולל של 375 מיליון דולר במהלך שני העשורים האחרונים - אבל לא ברור מהיכן מגיע הכסף או כיצד נעשה בו שימוש.
באוניברסיטת מישיגן, למשל, טוענים המפגינים שהמוסד משקיע יותר מ-6 מיליארד דולר דרך מנהלי השקעות שמרוויחים מחברות או קבלנים ישראליים. המפגינים טוענים כי מדובר בהשקעות בחברות המייצרות מל"טים או מטוסי קרב המשמשים את ישראל, ובמוצרי מעקב שפועלים במחסומים לעזה. האוניברסיטה לא אישרה או הכחישה את המידע הזה אך הבהירה כי לא תשקול מכירה של נכסיה משום סוג.
הפעילים הפרו-פלסטיניים רואים במימוש Divest דרך ברורה ובת-השגה לאלץ אוניברסיטאות לפעול. הוא יכול להוות ניצחון סמלי חשוב שיעלה את המודעות לטענות שלהם. ויש להם קבלות מהעבר להסתמך עליהן. בשנות ה-80 סטודנטים הצליחו לגרום להן להיפטר מהשקעות בחברות שעשו עסקים עם שלטון האפרטהייד של דרום אפריקה.
בהשוואה לאז, לאוניברסיטאות היום יש פחות שליטה ישירה על ההשקעות שלהן, ובמקום זאת הן בוחרות מנהלי נכסים שיפקחו על תיקים עבורן. אלה משקיעים יותר ויותר בקרנות פרטיות וקרנות גידור. מעט מאוד - אם בכלל - מהכספים של האוניברסיטאות הגדולות היום מושקעים באופן פעיל בחברות שיכולות להיות מקושרות לישראל.
אבל גם עם יכולת השפעה מוגבלת, ותוצאות מאכזבות בשטח, דבר אחד ברור: אם המטרה של המפגינים היא להקים תנועה, לגייס המונים ולהפגין זעם מוסרי - הקריאות ל-Divest, כפי שמוכיחים הימים האחרונים, יכולות להיות יעילות למדי.
