"התגובה הראשונה שלנו הייתה בכי. מאוד התרגשנו", סיפרה אתמול רייצ'ל, אמו של החטוף הירש גולדברג-פולין, על קבלת אות החיים הראשון מבנה מאז 7 באוקטובר.
"סוף-סוף קיבלנו סימן חיים מהירש, תודה לאל", אמרה רייצ'ל בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "מצד שני הוא נראה לא בריא, ולראות אותו בלי היד שלו בפעם הראשונה היה מאוד טראומטי". האב ג'ון סיפר כי כבר צפה בסרטון פעמים רבות. הסרטון והדברים שנאמרו בו התפרסמו לבקשת המשפחה.
"לא שמעתי את הקול של הירש יותר מחצי שנה, לא ראיתי אותו זז", אמרה רייצ'ל. "זה היה המון מבחינה רגשית, וג'ון ואני בכינו ביחד. צפיתי בזה כמה פעמים בלי סאונד, רק כדי לראות אותו. מעולם לא ראיתי אותו כל כך חיוור, הפנים שלו שקועות ואני לא יודעת אם הוא מקבל אוכל ותרופות. יש לו חבלות במצח, הוא פשוט לא נראה עצמו. הדבר הכי נורא היה לראות את היד שלו".
מדובר באות החיים הראשון מהירש מאז אירועי 7 באוקטובר, אז תועד בעת חטיפתו כשהוא חבול, פצוע ומדמם לאחר שידו נקטעה. אבל הוריו לא איבדו תקווה. "קצינת הקשר שלנו אמרה לנו כשהיה חשש שמישהו לא בחיים. מעדכנים את המשפחה, אז כל יום בלי חדשות זה חדשות טובות. אנחנו לא הפסקנו להאמין שהירש בחיים, לא היה לנו במה להיתלות חוץ מהתקווה שלנו. הסרטון הזה נותן לנו עוד מוטיבציה והבנה כמה דחוף להחזיר אותו ואת 132 החטופים הנוספים".
בניגוד למשפחות אחרות של חטופים שחמאס צילם והפיץ סרטונים שלהם, משפחתו של הירש בחרה לאשר את פרסום הסרטון שלו בכלי התקשורת. "מהרגע שהוא יצא קיבלנו תוך כמה דקות אלפי הודעות מכל העולם", מסבירה רייצ'ל. "ההנחה שלי הייתה שזה כבר בחוץ. כששאלו אם הערוץ הזה והזה יכולים לשדר את זה - אמרתי בטח, לא חשבתי שזה סיפור, והאמת שלא היה לי מושג שזה שנוי במחלוקת.
"פתאום משפחות אחרות שפרסמו סרטונים של האהובים שלהן כתבו לנו, ש'הלוואי שגם לנו היה אומץ לעשות את זה', ושזאת ההחלטה הנכונה. לא ידעתי שזה בכלל צעד, או החלטה, אמרתי לג'ון שאפילו לא ידעתי שזה משהו שאנשים עשו או לא עשו. אנחנו חיים בעולם של רשתות חברתיות כל כך מהירות. אני לא חושבת שהסרטון הזה היה עבורי בכלל - ברגע שחמאס מפרסם את הסרטון הזה למיליארדי אנשים בעולם, זה מפסיק להיות שלי. רק במקרה מי שמצולם בו הוא שלי. הבעיה היא כשמתחילים להשתמש בו כנשק ואמצעי מחאה".
תמרה הכהן, חברת ילדות של הירש מבני עקיבא שצפתה בסרטון, סיפרה: "ראינו סימן חיים עדכני ותמיד הייתה אמונה. למשפחה של הירש לא היה רגע של ספק שהוא חי. אחותו תמיד אומרת 'אני ארגיש אם הוא מת ואני לא מרגישה, אז הוא לא מת'". חבר נוסף, עמית (עדש) לוי, אמר ש"לא יצאתי להפגנות עד עכשיו, אבל אחרי שראיתי את הסרטון החלפתי לחולצה של הירש ונסעתי לירושלים. זה המעט שיכולתי לעשות".
