"מבחינתי זה היה כמו מגירה - אני שם בפנים, סוגר וממשיך הלאה", מתאר רס"ר (מיל') יפתח, לוחם ביחידה 669, את משמעות האיורים שצייר במלחמה של רגעים שנצרבו בראשו וסייעו לו לעבד את החוויות המטלטלות שעבר.
יפתח (29), יליד אשקלון, למד בבית ספר לאומנויות וכיום הוא סטודנט בשנה האחרונה ללימודי אדריכלות בטכניון. מיום שישי יוצגו איורי המלחמה שלו בתערוכה בסינמטק תל-אביב ויוצעו למכירה שכל הכנסותיה קודש לפעילות עמותת "בשביל המחר", המסייעת ללוחמים וללוחמות משוחררים להתמודד עם האירועים שחוו.
הצוות שבו שירת בסדיר וכיום במילואים אחראי על פינוי פצועים למסוקים הוא חלק מפלגת הניוד של 669 בשיתוף עם יחידת הניוד 5515, ולקח חלק משמעותי בפעילות מתחילת התמרון ברצועה. בתפקידו כקשר הצוות, יפתח אחראי על שיקוף תמונת המצב בשטח לפיקוד ולחיל האוויר. "אנחנו יודעים להעריך את המצב באופן מהיר ויעיל, כמה פצועים יש ומה המצב שלהם, ומעבירים את הפרטים הלאה בצורה מדויקת כדי לתת מענה יעיל ולהציל כמה שיותר חיים", הוא מספר.
מאז שהשתחרר ב-2017, יפתח ביצע כ-20 ימי מילואים בשנה שבהם התאמן בלוחמה, ניוד וחילוץ. "שמרנו תמיד על כשירות גבוהה. ל-7 באוקטובר הגענו מוכנים", הוא אומר. "באותו בוקר זו הייתה מערבולת של תחושות קשות, אבל התעשתתי מיד והיה לי ברור שליחידה יש תפקיד משמעותי במלחמה הזו. כל מה שעברתי בסדיר לא משתווה למה שחווינו בחרבות ברזל". עד כה, הוא מספר, "הנחתנו 50 מסוקים, פינינו 175 פצועים והבאנו משדה הקרב 42 לוחמים למנוחת עולמים".
את הציור הראשון צייר יפתח שלושה שבועות אחרי השבת השחורה. "יצאתי לריענון הביתה, וכשחזרתי ליחידה לקחתי איתי את מחברת הרישום והקלמר וחיכיתי לרגע פנוי כדי לצייר את מה שעברנו. המחברת הייתה איתי תמיד מתחת למושב הרכב". הציור הראשון היה של לוחם בצוות שמצא פסנתר והתחיל לנגן עליו כשהיו בנקודת המתנה בקיבוץ אור הנר, וכך המשיך לצייר סיטואציות מגוונות משדה הקרב. "הכל מנקודת המבט האישית שלי. כל ציור הוא זיכרון מהאירוע עם אינטרפרטציה שעשיתי. דרך הציורים עיבדתי את החוויות והצלחתי להמשיך הלאה לאור הידיעה שיש לי אחריות ושאני חלק מצוות".
יפתח אסף את 42 הציורים, ויחד עם עמותת "בשביל המחר" יצרו תערוכה שתוצג בסינמטק תל-אביב מיום שישי ועד ה-20 במאי. כל ציור יימכר ב-1,000 שקלים, וההכנסות יועברו לטובת פעילות העמותה, שבין היתר מובילה מסעות לעיבוד רגשי של אירועי הלחימה בארץ ובחו"ל, שבהם מקבלים הלוחמים והלוחמות מקום בטוח וכלים להתמודדות. "כשבוע אחרי פרוץ המלחמה היינו אמורים לטוס כצוות דרך העמותה לרומניה. הטיסה כמובן בוטלה, אבל כבר יש לנו תאריך חדש למסע, שעכשיו יקבל משמעות אחרת עבורנו", הוא מסכם.
