שידורי החדשות במוצאי החג השני של פסח היו דרמטיים. זה לא שבאמת התרחש בהם משהו דרמטי, אבל המילה "דרמטי" נאמרה שוב ושוב בהטיות שונות: "רגע דרמטי", "ימים דרמטיים", "שעות דרמטיות" וכו'. נדמה ש"דרמטי", מלבד היותה מילה מושכת, נועדה גם להרחיק את הדיווחים ממלכודת ה"אופטימיות", שכבר הפכה את סיקור המגעים להפסקת אש ולהשבת החטופים והחטופות לבדיחה טרגית.
למעשה, הצלקות שהצטברו יצרו ז'אנר חדש, שבו אין "אופטימיות" וגם לא "פסימיות": במהדורה של חדשות קשת אמר ירון אברהם ש"גורמים רשמיים בישראל מסרבים להשמיע אופטימיות הערב". אבל הם גם לא אומרים שאין סיבה ל"אופטימיות", רק שהם "מסרבים להשמיע" אותה. אם כן, לאחר מאמצים קדחתניים מתברר שנמצאה הנוסחה כיצד לעסוק ב"אופטימיות": על דרך השלילה-שאינה-שלילה. מי יודע: ייתכן שעוד קצת מהיצירתיות הזאת במו"מ הייתה מחזירה את הגברים והנשים שנמקים במנהרות של עזה.
בכלל, היה אפקט קומי מריר לפתיחת העדכון של הכתב המדיני, שהתריע בפני המגיש גדעון אוקו: "זה אולי נשמע כמו דז'ה-וו, גדעון, אבל הנה שוב בישראל ממתינים לתשובתו של מנהיג חמאס בעזה". ובכן, מלבד השימוש המיותר במילה "אולי", חשוב לומר כי תחושת הדז'ה-וו הייתה נאמנה למציאות לפני בערך חודשיים. עכשיו זאת כבר גרסה אכזרית וקיצונית של הסרט "לקום אתמול בבוקר".
מנגד, הבור שבו ישראל שקועה כפה שינוי בטקסים האינפנטיליים של מהדורות מוצאי החג השני: האייטם על התור למאפיות בגלל שבוע — רחמנא ליצלן — בלי חמץ, והדיווח מחגיגת מימונה נוטפת דבש. אם בשנים קודמות העיסוק בבהלה לפיתות היה אווילי, השנה הוא פשוט סר טעם ולכן ירד כמעט לגמרי מהפרק, אם כי הפרומואים הבלתי נסבלים לפרק הבצק של "מאסטר שף" ("המשימה שאסור לדבר עליה בפסח") הזכירו אסקפיזם נחות מהו. להיתקל בהם אחרי הידיעה על נפילת שני חיילים היה יותר חונק מכל המצות של החג.
לעומת זאת, סיקור המימונה עבר התאמה לאופי המוגבל של החגיגות השנה. אלא שבחדשות קשת התאמצו ומצאו דרך לטמטם גם את זה, כשבמשדר שהקדים את החדשות ראיינה אדוה דדון בנינוחות ובנימוחות את אהובה אלפרון. האחרונה היא מן הסתם האישה היחידה בישראל שאפשר ללמוד ממנה על הרגשות המורכבים בחג, אחרת לא היו טורחים בחברת חדשות גדולה ומכובדת לשוחח דווקא עם דמות שהתפרסמה בשל היכרותה הצמודה עם משפחת פשע מסוכנת ואלימה. בהקשר הזה, כשאלפרון התמוגגה מהזכות לפנק חיילים, חבל שדדון לא שאלה אותה אם היא מתכוונת ללובשי המדים או לסוג האחר שמוכר למשפחה.
בקטנה
בקשת, "הטלוויזיה של ישראל", לא התרשמו במיוחד ממצב הרוח הלאומי ושידרו אמש את "המימונה של ישראל" בהנחיית אבי כאכון. האחרון מוכר לצופי ערוץ 12 לא רק מ"כמעט שבת שלום" אלא גם מהדיווח של גיא פלג מלפני כחצי שנה, לפיו שר המשפטים מינה דווקא אותו לכהן בוועדת ערר למיסוי מקרקעין. והנה אמש, בין האורחים והאורחות במשדר הייתה גם ח"כ קטי שטרית. מעניין כיצד אירע הפלא, שבתוכנית שמגיש פעיל ליכוד, הפוליטיקאית היחידה שמשתתפת היא מאותה מפלגה. ממש נס המימונה.
