העלייה החמישית ברציפות של מחירי הדלק ב-18 אגורות, לצד שורת ההתייקרויות החדשות שייכנסו היום לתוקף מדליקה אור אדום בוהק בתחום האינפלציה בישראל. לפנינו שלושה מדדים - אפריל, מאי ויוני - שינועו בין 0.5% ל-0.7%, מה שמבטיח עלייה חדה באינפלציה - הרבה מעבר ליעד השנתי שקבעה הממשלה, שוב יותר לכיוון של 4%.
חברי הממשלה ובראשם רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ' הם מהאשמים העיקריים, מאחר שחרף הבטחותיהם - לא עצרו את התייקרות החשמל, המים, מסי הארנונה והדלק - והם יכולים היו לעשות זאת.
איך? הממשלה הייתה יכולה להלוות כספים לרשות החשמל ולתאגידי המים, להגדיל את מענקי האיזון לרשויות המקומיות וכך למנוע את העלייה במסי הארנונה, כפי שנתניהו הבטיח מפורשות עוד לפני יותר משנה. אבל אולי הצעד החשוב ביותר הוא סבסוד המס על הדלק. .
נכון, יש כאן דילמה לא פשוטה כי יבואו מיד שרים שיטענו כי מדובר בצעד שיגדיל מאוד את הגירעון בתקציב, אולם כאן בדיוק הבעיה. סדר העדיפויות הלקוי של הממשלה. אותם שרים לא מנעו בחודשים האחרונים מטעמים פוליטיים מובהקים את העברת המיליארדים למשרדי ממשלה ועמותות שבאחריותם.
רק המשרד המיותר לחלוטין של אורית סטרוק, להתיישבות ולמשימות לאומיות, זכה בתקציבים של יותר ממיליארד שקלים מאז כינון הממשלה הנוכחית. בסכום הזה היה אפשר להמשיך ולסבסד את מס הדלק למשך חצי שנה בחצי שקל לליטר. רק זה שווה לבעל רכב בממוצע להנחת דלק של 200 שקל בחודש.
או תקציבים שהועברו בעצם ימי המלחמה לעמותה שמעודדת השתמטות מהצבא, כספים שהועברו למורשת רחבעם זאבי, למשרד ירושלים (כאילו אין עירייה עם תקציבי ענק), כספים שהוזרמו למשרדי המודיעין והאסטרטגיה המיותרים והוצאות מופרזות על נסיעות שרים ובכירי משרדי ממשלה לחו"ל גם בעיצומה של המלחמה.
אולם, לממשלה הנוכחית הרבה יותר קל להטיל מסים על הציבור, מאשר לפגוע חלילה בתקציבי משרדי הממשלה המיותרים, שקיימים אך ורק מסיבה אחת ויחידה: שמירה על הקואליציה.
