עלאא אל-אסוואני, הסופר המצרי החשוב והנקרא ביותר בכל רחבי העולם הערבי, מחזיק אתר פעיל ברשתות החברתיות. אחת לשבוע הוא משוחח עם קהל מעריציו, מאות אלפים, אולי מיליונים בכל רחבי העולם הערבי. אתמול, למשל, נשא הרצאה תחת הכותרת: "למה שלא תפעלו כמו הסטודנטים המפגינים (נגד ישראל) בארצות הברית?"
אך זה לא אל-אסוואני לבדו. יש פער עצום בין מנהיגי העולם הערבי – במצרים, מרוקו, נסיכויות המפרץ, ירדן וסעודיה, לבין האנשים ברחובות. השלטונות, מתברר, שומרים על קשרים, בעיקר חשאיים, עם גורמי הביטחון והמודיעין בישראל, ואילו ההמון ברחובות יוצא להפגנות יומיות בעד הפלסטינים.
בכתבת תחקיר ב"ניו יורק טיימס" נחשף אתמול, כי מנגנוני הביטחון בשש המדינות הערביות המובילות, מנהלים מעקב צמוד אחרי מפגיני הכיכרות, עוצרים מאות בכל ערב, ולמחרת מתברר כי עשרות נשארים במעצר למשך תקופה ארוכה.
רבים ממי שנלקחו לבתי הסהר באוקטובר ונובמבר בשל הזדהות עם תושבי עזה טרם שוחררו עד היום. השלטונות מזהים "טביעות אצבעות" של חמאס במדינותיהם, וחלק מהעצורים הודו שנשלחו לרחובות על ידי הנהגת האחים המוסלמים שבמחתרת. אחרים אף הודו שקיבלו כספים עבור השתתפותם.
בירדן, למשל, עצורים למעלה מ-1,500 מפגינים. במצרים, מאות (המספר המדויק יכול להיות גבוה יותר, אך הוא לא ידוע). בעומאן, כווית, איחוד-האמירויות ובחריין מוחזקים כמאה מפגינים ומפגינות בתנאי מעצר, ובמרוקו למעלה מ-20 מוחזקים בבתי הכלא. רק בסעודיה, שבה אסור להפגין, אין עצורים - אך כוחות הביטחון עיבו מאז אוקטובר את האבטחה, מחשש להתפרצות.
החשש של מדינות ערב שהמחאה נגד ישראל תתפתח למחאה נגד השלטון. במרוקו כבר הועמדו לדין מפגינים פרו-פלסטינים שניצלו את ההפגנות כדי למתוח ביקורת על המלך מוחמד השישי. במצרים, בבחריין גם בכווית ובעומאן נתפסו צעירים "תמימים" שיצאו להפגין בעד הפלסטינים של עזה, נגד ישראל, אבל נתפסו בקריאות לזכויות אדם.
באבו-דאבי הבהיר השלטון ש"הדיאלוג עם ישראל חשוב, גם בזמנים קשים". נשיא הסנאט הירדני, פייסל אל-פאיז הודיע ש"לא נסכים שההתקבצות ברחובות תהפוך למפגן נגד השלטון".
גם שר החוץ של נסיכות אבו-דאבי, עבדאללה בן זאיד, שיחזר השבוע את קביעתו מהשנה שעברה ש"בלי אכיפה נגד הקיצונים שהיגרו למערב, אשר מרימים שם ההפגנות שהפכו לחממות טרור - לא נצליח". השבוע חזר לדבריו מהשנה שעברה וכתב - "הלא אמרתי לכם".
