התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שוקל ברצינות לבקש מבית הדין להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, בהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אם אכן נכון הדבר, מדובר ברעידת אדמה של ממש. בית הדין הפלילי הבינלאומי לא הוציא מעולם צווי מעצר נגד גורמי ממשל או צבא במדינות דמוקרטיות. ראשי המדינה היחידים שזכו לאות הקלון הזה הם נשיא סודן המודח עומר אל-בשיר, שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
חשוב לומר, ישראל אינה סודן, לוב או רוסיה. ישראל היא מדינה דמוקרטית, ושלטון החוק הוא ערך יסוד כאן. נכון - זו אינה דמוקרטיה מושלמת. יש לא מעט אתגרים פנימיים וחיצוניים לדמוקרטיה שלנו. אבל שום דבר כאן לא דומה למצב במדינות או בארגונים שלראשיהם הוציא בית הדין הבינלאומי צווי מעצר בעבר.
1 צפייה בגלריה
היועץ אנדרו קיילי. עסק בפשעים בקמבודיה התובע ח'אן. לא ירצה להביך את עצמו בפני השופטים היועצת ברנדה הוליס. אלופת משנה בחיל האוויר
התובע של בית הדין כרים ח'אן אינו אויב של מדינת ישראל. פגשתי אותו מספר פעמים בעבר. הוא איש רציני - משפטן בריטי בכיר ומנוסה, שבשונה מקודמיו זוכה להערכה מקצועית בזירה המשפטית הבינלאומית. כך גם היועצים המיוחדים שמינה לטפל בתיק הישראלי-פלסטיני - אנדרו קיילי וברנדה הוליס. הראשון עמד בעבר הלא-רחוק בראש התביעה הצבאית הבריטית ולפני כן היה התובע הראשי בבית הדין המיוחד שעסק בפשעים הבינלאומיים שבוצעו בקמבודיה, והשנייה קצינת חיל אוויר אמריקאית (בדרגת אלוף משנה) בעברה הרחוק, עמדה בראש התביעה בבית הדין המיוחד שדן בפשעים שבוצעו בסיירה-לאון. העובדה שח'אן בחר לשלבם בתיק הישראלי-פלסטיני ושהתובעים הבכירים האלה הסכימו לקחת על עצמם את התפקיד, מלמדת על החשיבות שהתובע - וגם הם - מייחסים לתיק.
טוב שבכירי הדרג המדיני והמשפטי לוקחים ברצינות את האתגר שמציב בית הדין. בניגוד להלך הרוח הזחוח של חלקים במערכת הפוליטית, ישראל אינה מעצמה עולמית. המערכת הביטחונית שלנו אינה כל יכולה. החלטה להפסיק למכור לנו נשק, או שלא לשתף איתנו פעולה בהקשרים ביטחוניים אחרים, אינה רק מכה קלה בכנף.
זה נכון לא רק בביטחון, אלא גם בכלכלה. אנחנו מדינה קטנה. היכולת לקיים את רמת החיים הגבוהה שיש בישראל תלויה מאוד בנכונות של העולם לסחור איתנו. הטלת סנקציות משמעותיות עלינו תביא לפגיעה קשה במשק הישראלי. כל אזרח ירגיש זאת. צווי מעצר, מעבר למגבלות שיטילו על הבכירים שנגדם יוצאו, עלולים להניע את תהליכי האמברגו והחרם.
בראייה מקצועית, יש לומר, עומדים בפני התובע בהאג אתגרים משפטיים לא פשוטים, אם אכן הוא שוקל לפעול להוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים. קיימים ספקות של ממש ביחס לסמכות בית הדין ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אמנם, הרכב של שופטים קבע ברוב של שני שופטים כנגד שופט אחד כי הסכסוך מצוי בסמכותו של בית הדין, אך משפטנים בכירים רבים בעולם סבורים שחוות דעתו של שופט המיעוט הייתה משכנעת יותר מחוות הדעת (השטחית להשקפתי) של שופטי הרוב. אין לדעת כיצד תכריע ערכאת הערעורים בסוגיה זו אם וכאשר תידרש לה.
העבירות, אשר לפי הפרסומים עומדות במוקד העניין של התובע, חלות על פי חוקת בית הדין רק בסכסוכים בין מדינות. תידרש מידה לא מבוטלת של יצירתיות משפטית כדי לראות בסכסוך בין ישראל לחמאס סכסוך בינלאומי. ובעיקר, במישור העובדתי, יש הבדל גדול בין האופן שבו מתוארת המדיניות הישראלית כלפי חוץ (גם בשל התבטאויות אומללות של חלק מנבחרי הציבור שלנו וסרטוני רהב טיפשיים שצילמו חיילים ומפקדים), לבין ההנחיות והפקודות שניתנות על ידי הקבינט והדרג הצבאי לכל אורך שרשרת הפיקוד. לכל אלה יש להוסיף את העובדה שלישראל מערכת משפט מקצועית ועצמאית, אשר מסוגלת לחקור, וכבר חוקרת, מקרים רבים שבהם עולות טענות להפרות של המשפט הבינלאומי.
אפשר לשכנע
אז מה ניתן לעשות? ראשית, במישור המדיני, חשוב לשנות את הדינמיקה השלילית שהתפתחה ביחס לישראל בזירה הבינלאומית. התובע יכול היה להתרשם, אולי, מדברים שנאמרו בבירות המערב, ומהחלטות השופטים בבית הדין לצדק, שבסיס התמיכה שלו (מדינות המערב ובכירי המשפטנים הבינלאומיים בעולם) מצפה ממנו לתרום למאמץ לרסן את ישראל. חשוב מאוד, ככל שהדבר ניתן, שבנות הברית שלנו יבהירו את הסתייגותן מהגלישה של השיח הביקורתי כלפי ישראל למרחב של המשפט הפלילי הבינלאומי. אין זה אומר שישראל צריכה לוותר על אינטרסים חיוניים שלה, אבל כשאפשר, כמו במקרה של הבקשה של ממשלת בריטניה לאפשר ביקורי עצירים, כדאי להשתדל לשמור את בנות הברית שלנו לצידנו.
שנית, במישור המשפטי, חשוב לפרסם, או להעביר לתובע ישירות או בעקיפין, מידע מהימן על האופן שבו פעלה ישראל ועל הבדיקות והחקירות המתבצעות כאן. ח'אן המקצועי והוותיק בוודאי לא ירצה להביך את עצמו בפני השופטים והקהילה הבינלאומית כולה. בינתיים הוא כנראה מוזן בעיקר ממקורות מידע חלקיים וחד-צדדיים. מניסיוני מול תובעים בינלאומיים ומדינתיים, כשאלה נחשפים לתמונת המצב האמיתית, הם יכולים להשתכנע שאין מקום לנקוט הליכים פליליים.
נוכח הדאגה שהביע התובע בנאומיו בעבר מהמצב ההומניטרי ברצועת עזה, ישנה חשיבות מיוחדת להליך המתנהל כעת בבג"ץ בעניין המדיניות של ישראל לגבי אספקת הציוד ההומניטרי לרצועה. החלטת בית המשפט העליון, שזוכה להערכה רבה מאוד בבית הדין הפלילי הבינלאומי, בוודאי תילמד שם לעומקה. יש לקוות שבית המשפט לא ישתהה יתר על המידה במתן פסק דינו, ושכפי שעשה בעבר, ינתח את הסוגיה לא רק מהזווית של הדין הישראלי, אלא גם מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי.
לא פשוט, אבל נכון
לבסוף, כדאי לשקול גם את האפשרות לדרוש מהתובע להעביר את תהליך הבדיקה והחקירה לישראל. חוקת בית הדין בנויה על רעיון של משלימות - כלומר, מתן עדיפות למדינות שרוצות ומסוגלות לחקור בעצמן טענות המועלות ביחס לאזרחיהן או למעשים שנעשו בשטחן. כרים ח'אן עצמו מבין היטב את איכותה של מערכת המשפט בישראל. רק לפני מספר חודשים אמר ש"לישראל עורכי דין מיומנים המייעצים למפקדים ומערכת איתנה שנועדה להבטיח ציות לדיני המלחמה". אלה אינם דברים שנאמרים בשגרה מפיו של תובע בינלאומי.
אם מדינת ישראל תצהיר שהיא רוצה לבדוק את הטענות המועלות כלפיה, יהיה קשה לתובע לסרב לכך. אם לשם כך יידרש להקים מנגנון ייעודי - ועדת חקירה בראשות שופט - ראוי שכך ייעשה. אמנם זה לא פשוט מבחינה ציבורית, למנות גוף שיבחן (גם) את התנהלותם של קובעי המדיניות בדרג המדיני והצבאי, אבל אם התובע אכן סבור שיש בסיס ראייתי מספיק להוצאת צווי מעצר, נכון יותר - מנקודת מבט ישראלית, ולטעמי, גם מנקודת מבט בינלאומית - שהדברים ייבדקו כאן. ¿
ד"ר שיינדורף הוא כיום שותף בפירמת עורכי הדין הרצוג.
