הערב יתאספו שלושת ילדיו, שבעת נכדיו ושבעת ניניו של יעקב (יאק) מטק, ישירו לו שירי יום הולדת לכבוד יום הולדתו ה-100.
מטק, שפונה עם עוד מאות מחברי קיבוץ סאסא לכפר הנופש מעגן על שפת הכנרת, הוא אחד משני חברי גרעין המייסדים הראשון של קיבוץ סאסא, שחלק מחבריו הגיעו מארה"ב כדי ליישב את גבולות המדינה.
מטק נולד בשיקגו ועוד הספיק להתגייס לצבא ארה"ב, ללחום במלחמת העולם השנייה ולהיות שותף בהכנעתה של יפן כחייל במדי המארינס. הוא עזב את ביתו ואת משפחתו ועלה לישראל זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם והיה שותף בהקמת סאסא והפיכתו לקיבוץ פעיל ומשגשג.
"החלום שלי הוא לחזור הביתה לסאסא", אומר מטק. "בחיים לא חשבתי שאצא מהבית שלי. השאירו בקיבוץ רק 50 איש ששומרים על המקום ועובדים במפעלים. הגעתי כבר ארבע פעמים לבקר בבית שלי מאז הפינוי, לא פחדתי משום דבר בחיי ואני גם לא מפחד לחזור לסאסא".
לשאלה למה הוא הכי מתגעגע, מטק משיב ש"הכי חסר לי הבית, חסרה לי הקהילה שמפוזרת בכמה מקומות, חסרים לי החברים שאני פוגש בחדר האוכל. אני רוצה שהכל יחזור למה שהיה. מבחינתי הייתי מוכן לחזור הביתה גם עכשיו, אני לא מפחד מחיזבאללה ולא מאף אחד".
תמי מטק קרואני, בתו של יעקב, סיפרה: "אבא עבר חיים שמתאימים לסרט הוליוודי. הוא עבד כרתך בסן-פרנסיסקו על אוניות של הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה, הצטרף למארינס, נשלח למלחמה נגד היפנים והיה במקומות רבים. אחר כך סופח לחיל האוויר ונפצע קשה מאוד בתאונת מטוס, פונה לארה"ב ונחשב לנכה צבא עד היום. אבא צלול לחלוטין, חד וחריף, אדם אופטימי שאוהב לשיר ולרקוד. כל השנים הוא גר בבית בסאסא, ובאומץ נסע לשם כבר מספר פעמים".
"יעקב עזב את ביתו ומשפחתו כדי להצטרף לגרעין האמריקאי ולהקים יישוב בגליל, והוא אחד משני חברי הגרעין שעדיין חיים איתנו בסאסא", אומרת בהערכה גלית שרף, אחראית על הטיפול בוותיקי סאסא. "הוא עבד עד לפני כמה שנים, והיה בוקר בקיבוץ".
