מלחמה. כמעט שבעה חודשים. הרוגים. פצועים. חטופים. עצוב. כואב. מדאיג. ולמצב הרוח הירוד נוספה בימים האלה עוד מכה, גל התייקרויות.
ממשלת המחדל הביטחוני הופכת בעצם הימים האלה לממשלת מחדל כלכלי. אלא שלא כמו מתקפת הרצח ב-7 באוקטובר, את ההתרחשויות בתחום הכלכלי אפשר היה לצפות אפילו די בקלות ולמנוע אותן - ולא בקשיים מרובים.
העובדות ידועות. מלחמה עולה כסף גדול. אפילו גדול מאוד. 270 מיליארד שקל, זה הסכום שבנק ישראל נוקב בו, סכום השווה לחצי תקציב המדינה בשנה.
התוצאות ידועות גם הן: הגירעון מזנק לפחות ל-6.6% ועל פי תחזיות חדשות, גם ל-8% מהתוצר. המשמעות - ממשלת ישראל נאלצת לקחת הלוואות ענק. ואת אלה, באמצעות העלאות מסים, ייאלצו כמובן האזרחים, להחזיר. כן, אלה שמשרתים כבר חודשים במילואים, אלה שהעסקים שלהם קרסו, בני משפחות החטופים וגם מאות אלפי הישראלים המשתייכים לשכבות החלשות שבעשירונים התחתונים.
ודווקא בעת הזאת, ממשלת ישראל יכולה הייתה למנוע את גל ההתייקרויות, שכבר מכה קשות, בעיקר בחלשים ביותר ובראשם בעניים ובחיילי המילואים. אולם הממשלה עסוקה בעניינים אחרים לגמרי שהעיקרי שבהם הוא לשרוד.
במקום לקיים את הבטחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' - לעצור את עליית מחירי החשמל, המים ומיסי הארנונה ולחזור ולסבסד את מס הדלק, היא בחרה להימנע מסגירת תריסר משרדי ממשלה מיותרים, העבירה מיליארד שקלים למשרדה המיותר של השרה אורית סטרוק ("בשביל 22, 33 חטופים, לעצור עכשיו?") ומעבירה בעת מלחמה מיליונים לעמותות שמסייעות להשתמט משירות צבאי. כי כך משמרים את קואליציית 64 חברי הכנסת שהמחדל הכלכלי המתפתח יירשם במשמרת שלהם.
נכון, יש לנו כלכלה חופשית ולא ניתן כמעט לבלום חברה פרטית מלהעלות מחירים, אולם אלמלא הממשלה, שסייעה במו ידיה לייקר את הוצאות המפעלים והיבואנים - התירוצים להעלאות המחירים היו נמוגים. גם לחוצפה של היצרנים יש גבולות.
מה יכולה הייתה ממשלה אחראית לעשות? לקיים את ההבטחות שלא לייקר את החשמל, הדלק, המים והארנונה, להוזיל ואף לבטל מכסים גבוהים מאוד על יבוא חומרי גלם ומאות מוצרים בסיסיים ולחשוב על הכנסת עוד מוצרים חיוניים לפיקוח מחירים הדוק. זה היה מועיל הרבה יותר מפרסום טבלת "רשימות אדומות" של החברות שמעלות מחירים, שיטה שהמציא שר הכלכלה ניר ברקת, שמדלג לאחרונה בין ארצות הברית לפריז, בצוק העיתים.
ממשלה שדואגת לאזרחיה בימים קשים של מלחמה, הייתה מכנסת בדחיפות ישיבת חירום ומכריזה על תוכנית כלכלית רחבה לבלימת גל ההתייקרויות. ועוד עניין לא שולי בכלל: בלימה כזו הייתה יכולה להביא להפחתת ריבית ב-27 בחודש. במצב הנוכחי, נגיד בנק ישראל, המבוגר האחראי מכולם, לא ינטוש את תפקידו העיקרי, שמירה על יציבות המשק. הורדת הריבית הולכת ומתרחקת. עוד מכה לאזרחי ישראל.
