הלב נשבר: קיבוץ בארי הודיע שדרור אור (48), אביהם של עלמה (13) ונעם (17) – ששוחררו במסגרת עסקת החטופים אחרי 50 ימים בשבי – נרצח בטבח 7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בשבי חמאס ברצועת עזה.
"קיבוץ בארי שבור לב עם היוודע הירצחו של חברנו האהוב דרור אור שנחטף מביתו ב-7 באוקטובר על ידי חמאס", נמסר בהודעת קיבוץ בארי ביום חמישי בלילה. "ועדת מומחים שהתכנסה, בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, גורמי המודיעין, משטרת ישראל, משרד הדתות והרב הראשי לישראל, קבעה על פי הממצאים שהוצגו בפניה כי דרור אור ז"ל אינו בין החיים. דרור נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה ומוחזקת על ידי ארגון הטרור האכזרי חמאס".
2 צפייה בגלריה
yk13909376
yk13909376
(נותרו יתומים מהורים. יהלי, נעם ועלמה אור, עם הוריהם יונת ודרור ז"ל)
עוד נכתב בהודעה: "דרור היה אב מסור לשלושה ילדים, יהלי (18), נעם (17) ועלמה (13), בן זוג אוהב ליונת אור ז"ל שנרצחה ב-7 באוקטובר, בן ליובל ודורית אור ואח של אלעד ודנה, שפעלו כל העת לשחרורו מהשבי. נעם ועלמה נחטפו אף הם לעזה והוחזרו לישראל במסגרת עסקת החטופים. קהילת בארי החזיקה כל העת בתקווה כי דרור ישוב בחיים מהשבי לחיק ילדיו, הוריו, אחיו ואחותו. כל יום שעובר הורג את החברים שלנו, את המשפחות שלנו. חייבים לעשות הכל כדי שכל החטופים יחזרו לחיק משפחותיהם, האוויר שלנו נגמר".
"קשה לעכל, הייתה לנו עוד תקווה. מכל המידע שזרם אלינו לא הייתה אינדיקציה ברורה מה קרה לדרור. האינדיקציה היחידה על מה שקרה בבית, הייתה מהרגע שהילדים שוחררו מהשבי וסיפרו מה היה אצלם ב-7 באוקטובר", סיפר דגן פלג, שותפו של אור לניהול מחלבת בארי. "15 שנים עבדנו ביחד במחלבה ובשנים האחרונות הוא ניהל אותה. אבל הכל היה בשותפות, בראש אחד. דרור היה בן אדם של תשוקות, בן אדם של אנשים. מה שאפיין אותו זה בעיקר שיתופי פעולה עם כל מי שהכיר. היו לנו תוכניות מרחיקות לכת במחלבה, ועכשיו הכל התרסק, הכל קרס. אפילו הייתה תקווה קלושה שנרחיב את העסק גם אחרי מה שקרה, אבל כרגע אין אפשרות ואין בכלל מה לחשוב על זה. יום עצוב וקשה מאוד, לי באופן אישי, איבדתי חבר ושותף".
2 צפייה בגלריה
yk13909012
yk13909012
דרור אור ז"ל
מאז 7 באוקטובר אבד הקשר עם יונת, דרור, נעם ועלמה. הבן הבכור, יהלי (18), ניצל מאחר שהיה באותה עת בקומונה באזור הצפון, במסגרת שנת שירות. עלמה ונעם נחטפו יחד לעזה, הוחזקו בשבי במשך 50 ימים, ולא ידעו מה עלה בגורל הוריהם. לדברי פלג, "הם היו בטוחים שההורים חטופים, כי הם ראו אותם בחיים בפעם האחרונה".
כשבועיים לאחר המתקפה הרצחנית התקבלה הבשורה המרה על כך שגופתה של יונת נמצאה.
גם אחיה של יונת, אהל בשוראי, סיפר לכלי תקשורת בעולם – אחרי שחרורם של אחייניו – שלאורך התקופת שבה הוחזקו ברצועה, השניים כלל לא ידעו שאמם נרצחה ב-7 באוקטובר. הדוד, שמתגורר בפיליפינים, סיפר לרשת CNN שהמחשבה על האיחוד עם אמם חיזקה את השניים במהלך התקופה הממושכת והנוראית בעזה, וכי הם קיבלו את הבשורה המרה רק כששוחררו והתאחדו עם בני משפחתם – בהם אחיהם הגדול יהלי. "החלום התנפץ", אמר אז בשוראי בשיחה עם CNN. "אחותי, אמם, נרצחה ב-7 באוקטובר. הילדים לא ידעו את זה. חשבנו שהם היו ביחד בזמן החטיפה, אבל למעשה הם נפרדו זה מזה מהרגע הראשון. כשהם חצו חזרה את הגבול והתאחדו עם סבתא שלהם ועם אחיהם הגדול, החדשות הראשונות שהם נאלצו להתמודד איתן היו שאמם כבר לא בין החיים. זה היה רגע נוראי וטראומטי עבורם".