כשלירז מאיר מספרת על "יונס", הכלב מחאן-יונס שמילואימניקים מדובדבן העניקו לו את שמו וטיפלו בו עד שמסרו אותו לידיה - ההתרגשות ניכרת בקולה. ולא בכדי.
מאיר כבר הצילה עשרות רבות של כלבים, גם כאלה שהם או המשפחות שגידלו אותם נפגעו ב-7 באוקטובר, וגם כלבים שחיילי צבא הגנה לישראל חילצו מסמטאות עזה והחליפו את חיי הדלות שהיו להם בחיי רווחה ופינוק אצל משפחות מאמצות בישראל.
"יונס היה שייך בהתחלה ללוחם שמצא אותו וטיפל בו, אבל כשהוא נכנס לעומק הלחימה, הוא העביר אותו למילואימניקים מדובדבן. כשהם נכנסו ללחימה, הם התקשרו ואמרו לי שהם צריכים שאדאג לו. הם צילמו אותו כמו כוכב על ההאמר שלהם, ואני פירסמתי אצלי בפייסבוק את התמונה של יונס, וכתבתי שהוא מחפש משפחה מאמצת".
והוא מצא?
"ועוד איך מצא. את לא מאמינה. מי שראה את הצילום הוא בן הזוג של החייל הראשון שמצא את יונס. החייל התאהב בכלב ושלח תמונה לבן הזוג שלו, שהוא עובד סוציאלי שמטפל במפונים באילת. תוך יומיים יונס עבר מההאמר של דובדבן למלון באילת", מאיר אומרת בגאווה מהולה בהתרגשות, וכבר דוהרת לסיפור הבא - חייל מרמלה שפנה אליה כדי שתאתר עבורו את בומבה, כלב שאליו נקשר.
"הוא מתקשר ואומר לי, 'נכון הצלת כלב בשם בומבה? ראיתי אותו בעמוד שלך. זה כלב שאני מצאתי בעזה, וכשנכנסתי ללחימה העברתי אותו לשריונרים. אני מתגעגע אליו'".
מה עשית?
"חיפשתי את הכלב, שנמסר בינתיים למשפחת אומנה, וקישרתי ביניהם. החייל אמר לי, 'כל עזה לא בכיתי, אבל כשלקחו לי את בומבה, בכיתי כמו ילד', איך אפשר לעמוד בזה?" היא שואלת כמסבירה את השליחות שלקחה על עצמה. "יש חיילים שיודעים שהצלתי את הכלב שהם מצאו. הם נשארים בקשר ומבקשים ממני תמונות של הכלב, רוצים לדעת לאן הכלבים הלכו, לאיזה בתים. אני משתדלת לשמור על הקשר הזה, וגם החיילים וגם המשפחות מרוצים".
היא בת 40 מתל-אביב, עורכת דין פלילית בעלת משרד עצמאי, שאוהבת מאוד כלבים. בתחילת המלחמה, ביחד עם חברתה יסמין בסקין, הגיעה לחלץ כלבים מהבתים המנוקבים והשרופים בעוטף, כאלה שבעליהם נרצחו או נמלטו על נפשם. לאחר שאספו את 13 הכלבים הראשונים, העלו מאיר ובסקין פוסט לרשתות החברתיות, ומכאן החל גל פניות מאנשי העוטף שביקשו מהשתיים לאתר את הכלב שלהן שנותר מאחור.
מאות מתנדבים צורפו למשימה – הצלת כלבים מהבתים החרבים, מציאת משפחות מאמצות, איחוד עם המשפחות וגם חילוץ כלבים שלוחמי צה"ל מצילים מהריסות עזה.
"משפחות שעברו למגורי קבע לקחו בחזרה את הכלבים, יש עדיין מעט כלבים שנמצאים באומנה ארוכה, ולאורך חודשי המלחמה מצאנו בתים גם לכלבים העזתיים, גם אלה שהחיילים הביאו וגם כלבים שהגיעו לגבול, חלקם כלבי בר שרואים שלא גדלו בבית".
עשרות כלבים מתוך עזה היא כבר הצילה ולקחה לווטרינר ד"ר אבי פאצ'ו, בעל בית חולים וטרינרי ברמת-גן. "הוא דואג לכל הטיפולים הראשוניים שהכלבים צריכים, מחיסונים בסיסיים ועד הפלות שהייתי צריכה לעשות לכלבות".
למה צריך לעשות הפלה?
"כי מה נעשה עם הגורים שלה? אלה עוד גורים שישהו בהסגר ולא בטוח שיאמצו אותם. העמותות לאימוץ בארץ מפוצצות, יש כל כך הרבה כלבים במדינה שלא מוצאים להם בית והם נידונים לחיים נוראיים בהסגרים. כשמשרד הבריאות פירסם שצריך להיזהר מפני כלבים עזתיים שיכניסו לארץ כלבת, אנשים לא רצו לקחת כלבים. אבל אין דבר כזה שאני אכניס כלב בלי בדיקת דם אצל וטרינר. חוץ מזה, כלבת זו מגפה שאפשר לעקוב אחריה, ואנחנו יודעים שבעזה לא הייתה מגפת כלבת כבר שנים".
מי ידווח לך על כלבים עם כלבת בעזה?
"הרי הכלבים לא שמרו על הגבול, אם הכלב נגוע בעזה, זה היה עובר לישראל והייתה מתפרצת מגפה. במחלות אחרות שהיו לכלבים שהחיילים אספו מעזה טיפלנו. כמו למשל נגע של פטריות שמצריך טיפול אנטיביוטי והרחקה מכלבים אחרים, או גידולים סרטניים. יש בדיוק עכשיו כלבה שד"ר פאצ'ו הכניס לטיפולי כימותרפיה".
מי מממן את כל זה?
"עמותות, תרומות, אנשים פרטיים, וגם ד"ר פאצ'ו שהוא באמת צדיק".
גם על נושא כלבי הבר שנכנסו בלהקות מפחידות מעזה היא נותנת את הדעת ומפנה את האחריות לטיפול בהם אל המדינה: "חייבים לטפל בהם, אלה כלבים מסוכנים שגם שוחטים עגלים ברפתות. אבל בזמן האחרון יש ירידה בתלונות, אז אני מניחה שהמדינה מטפלת", היא אומרת ולא זונחת את המשמרת שלה.
מדי פעם היא ממשיכה ונוסעת לדרום "לחורים שלא הכרתי", כהגדרתה, העיקר לחפש כלבים שזקוקים להצלה, או לאסוף כאלה מהחיילים ולחפש עבורם בית חם. ¿
