בלה חיים לא תיכננה לחזור לעולם לאדמת פולין שבה נולדה, וממנה ברחה כתינוקת. בשלושת העשורים שמצעד החיים צועד היא לא השתתפה בו אפילו פעם אחת, עד השנה. בלה צועדת היום בעקבות נכדה, יותם, שהשתתף במצעד לפני מספר שנים. יותם חיים נחטף ב-7 באוקטובר מביתו בכפר עזה ונהרג בנסיבות טרגיות. בלה החליטה לצעוד כי היא חשה שנכשלה להעניק ליותם עולם טוב יותר ממה שהיה לה.
העולם הוא אכן מקום פחות טוב השנה, במיוחד לעם היהודי. גל השנאה האנטישמי שאנחנו חווים הוא חסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה. 80 שנה לתוך השואה ויהודים שוב אינם בטוחים בעולם, ולצערינו גם בביתם. השנה ביום השואה מתערבבות זוועות העבר עם זוועות ההווה. שורדי שואה מספרים על כך שהם חווים את הטראומה מחדש, רבים מהם פליטים בארצם. השואה וטבח 7 באוקטובר אינם אירוע אחד, אלא חוליה בשרשרת הניסיונות לפגוע ולחסל את העם היהודי. ספרי המיין קאמפף שנמצאו על ידי חיילים בבתים רבים בעזה, הם תזכורת לקרבה בין רוצחי העבר לרוצחי העתיד.
ימים אלו מדגישים את הצורך לצעוד, בראש מורם ובדגל מונף, באתר שבו התבצעו הזוועות המחרידות בהיסטוריה האנושית. נצעד יחד ונתכנס בכאב, אך גם בנחמה שיש לנו מדינה, שחוותה טלטלה נוראה, תזכורת לעוצמת השנאה שאנו חווים אלפי שנים. נצעד כדי לומר לבלה: לא את נכשלת. האנושות, פעם נוספת, נכשלה.
רויטל יכין קרקובסקי מכהנת כמשנה למנכ"ל מצעד החיים העולמי
