עם מגפון ביד ובמלבושים אדומים, הפכה מורן זר-קצנשטיין בת ה-41, מייסדת ארגון "בונות אלטרנטיבה" והאמא של "מחאת השפחות", לאחת האקטיביסטיות הבולטות בשטח. אבל גם היסטוריית המאבקים הציבוריים, המחאות והצעדות, לא הכינה אותה לצורה שבה ארגוני הנשים בעולם התעלמו מעדויות על אלימות קשה של מחבלי חמאס כלפי נשים ב-7 באוקטובר, וכלפי חטופות ישראליות בשבי.
הפגנתן מול האו"ם ביום הכנס שקרא להכרה באלימות המגדרית של חמאס.
"כן. כי השתיקה של ארגוני הנשים בעולם הכתה אותנו בהלם. 'בונות אלטרנטיבה' מאוד חובקו על ידי ארגוני נשים בעולם, זו הייתה נקודה של השראה של 'הנה, נשים יוצאות בצורה המונית כדי להיאבק על הדמוקרטיה', והתמונות של הנשים באדום הופצו בעולם. ואז פתאום הייתה שתיקה, והבנו שזו לא רק שתיקה אלא אפילו הכחשה. החלטנו לקחת את הכוח הכי חזק שלנו, שזה לייצר שיח תקשורתי, והתחלנו לעשות את זה בעולם. המשלחת לאו"ם הייתה מאוד משמעותית, בנוסף להפגנה מול האו"ם קנינו מודעת עמוד שלמה ב'הניו יורק טיימס' שדיברה לנשים אקטיביסטיות ופמיניסטיות ושאלה 'איפה אתן?' פירסמנו בטיימס סקוור ועשינו מיצגים עם דם".
הפעילות מעבר לים מתרחבת.
"יש לנו עשרות קבוצות בעולם ועשינו מיצגים, הפגנות וצעדות. במלבורן, בקנדה, בארצות-הברית ובכל עיר גדולה באירופה. במקביל קיבלנו פידבקים מהמובילות שלנו בעולם על האנטישמיות הגואה. ביום האישה הבינלאומי, למשל, היינו ב-15 מוקדים לפחות, אבל דיווחו לנו שבחלק מהמקומות לא נתנו להצטרף לצעדות הגדולות, כי לא רצו להתייחס ל-7 באוקטובר ולזה שיש חטופים וחטופות. אנחנו חוות על בשרנו גם את האנטישמיות, גם את ההדרה וגם את הפניית הגב".
מאכזב.
״התאכזבתי, אבל אני לא עסוקה באכזבה. אם קורה משהו שמעצבן אותי, הדרך שלי להתמודד זה פשוט לעשות משהו״.
רגע אחרי שהציע לה נישואים, מורן זר עשתה לבן זוגה לעתיד, אבירם קצנשטיין, שיחת תיאום ציפיות. ״אמרתי לו שהוא מוציא פעמיים בשבוע את הילד. עכשיו אין ילד, יואב נולד שלוש שנים אחר כך. ואבירם אומר לי, ׳אבל אני עובד בחברת סטארט-אפ׳. אמרתי לו, ׳מעולה, יש לך כמה שנים להקים צוות שכל תפקידו יהיה להחליף אותך פעמיים בשבוע כשתחזור הביתה״.
תסבירי.
״נשים צעירות, ואני אדבר בהכללות, כולן נורא מאוהבות בתינוק, אומרות ׳אוקיי, אז אני אחזור לעבודה בחצי משרה, אולי לא אחזור בכלל׳. ואז הן לא מבססות את עצמן כלכלית, מייצרות איזושהי תלות בבן הזוג. בילד הראשון זה עוד עובד, בילד השני זה אולי מתחיל להכביד, בילד השלישי גם אם תרצי ללכת, לאן תלכי עם משכורת של 7,000 שקל? להיות אמא זה מדהים, אבל יש פה אירוע כלכלי שלא בא לידי ביטוי. כל האירוע של הקריירה לא מותאם, הילדים משתחררים באחת בצהריים ואת אמורה לסיים במשרד בחמש״.
והבקשה שלך התממשה?
״כן. בסוף אבירם הוא זה שמחזיק את הבית. הוא הסלע שלי, גם ברמה הרגשית וגם ברמה האישית. הוא האיש הכי חכם שאני מכירה ואני מתייעצת איתו על הכל. הוא סמנכ״ל בחברת סייבר, וזה לא שהוא עובד פחות קשה ממני. לילדים יש דוגמה בבית.
״ב-2020, בתגובה למהלכים של הבחירות, פירסמתי פוסט שבו כתבתי ׳אם בונים אלטרנטיבה כדאי שיהיו בה נשים׳״, היא מספרת איך הכל התחיל. "פתחתי קבוצת ווטסאפ וקראתי לה ׳בונות אלטרנטיבה׳. ואז התפרסם סיפור אונס הנערה באילת, שלחתי לינק לאיוונט ובבוקר היו כבר אלף שיתופים. היה צריך להדליק את הגפרור, וזה היה מאוד ספונטני, מהבטן. התחלנו קבוצה של 40 נשים, ובאמת היו יוזמות יפות״.
כמו מה?
״כמו המאבק להשוואת התנאים של שחקניות נבחרת ישראל בכדורגל. גם ברמת השכר וגם ברמת התנאים שלהן. עשינו קמפיין משותף איתן, הפעלנו לחץ, ויומיים אחר כך הן כבר חתמו על הסכם חדש עם תנאים משופרים״.
כלומר גברים הבינו שבעיות של נשים קשורות בחייהם שלהם.
״כן. ובהקשר הזה, אחד הדברים שהכי ריגשו אותי זה שכשאחרי שהעבירו את עילת הסבירות, צעדנו שלובי זרועות במחאה בירושלים, ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, הרמטכ״ל לשעבר דן חלוץ, ואני. הם שרו איתנו ׳לא מפחדות׳. או כשאלפי גברים לבשו את החולצות של מאבק הנשים. זה שגם גברים איתנו זה לא מובן מאליו, ובעיניי זו המשימה - לעשות את זה ביחד״.
״בונות אלטרנטיבה״ הפכה לארגון עם סדר יום ואג׳נדה שבו חברות עשרות אלפי נשים. הפרחים להוגי ההפיכה המשטרית. ״בנאום של אסתר חיות ירד לי האסימון שיש פה אירוע אחר״, אומרת קצנשטיין. ״התחילו לדבר על זה שיהיה עונש פלילי לנשים שלבושות לא צנוע בכותל. פתאום אני מבינה שהם יכולים לעשות דברים כאלה, הם רוצים להחליש את מערכת המשפט. זה הרגע שהבנו שאנחנו צריכות להיכנס לאירוע. ארגוני המחאה אמרו לנו, ׳זה יותר אירוע משפטי, זה לא אירוע של זכויות נשים׳, אני חושבת ש׳צעדת השפחות׳ איפשרה לנו לספר את הסיפור בלי הרבה מילים״.
את מושכת משכורת מ"בונות"?
״לא. אני לא יודעת אם אני רוצה שתכתבי את זה״.
למה?
״כי זה לא פמיניסטי. אני לא רוצה שמישהי תגיד, ׳אה, לא צריך לקחת כסף׳. חשוב לי שנשים שהן חלק מ'בונות' יתפרנסו מזה בכבוד. היום אנחנו ארגון עם תשתיות בפריסה ארצית שיש לו אג'נדה רחבה. נכון שיש לנו את המחאות, אבל אנחנו נוגעות בהרבה מאוד תחומים. יש נשים שהן בעלות תפקידים, יש נשים שמקבלות שכר״.
כמה נשים יש היום בארגון?
״יש למעלה ממאה אלף נשים ב-80 ערים. יש לנו מובילות בכל עיר, וכל הזמן אנחנו מגיעות לערים חדשות. אנחנו מאוד חזקות בנתניה, נס-ציונה, רחובות, מודיעין. במודיעין יש לנו אפילו בית פיזי שהקמנו, שיש בו אירועים ומפגשים לנשים. יש לנו 'בונות' בקדומים ובחוות גלעד״.
מה המטרה בסוף?
״לתרגם את הפריסה הזאת ואת הכוח הזה להשפעה פוליטית. אין דרך אחרת, לנשים בישראל אין כוח פוליטי. בבחירות המוניציפליות 30 מהמובילות שלנו רצו לרשויות המקומיות. 16 מתוכן נכנסו לרשויות״.
את חושבת על פוליטיקה ארצית?
״אין לי ספק שאם היו נשים בעמדות קבלת החלטות, כל החטופים כבר היו בבית. זה שאין נשים בעמדות קבלת החלטות בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומי החיים שלנו. נשים מקשיבות, נשים שואלות שאלות. אני רוצה מטכ״ל שיושבות בו נשים. אני רוצה סגנית רמטכ״ל, אני רוצה יו״ר ועדת כספים, אישה שתחליט לאן הכספים הולכים ותעשה את זה בצורה שוויונית״. ¿
