לאחר מותו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל מסיירת הצנחנים, קצינים מיחידתו הגיעו לביתו בשוהם עם קופסאות ובהן חפציו האישיים. כאשר בני המשפחה החלו לפרוק אותן, הם גילו יומן שבו כתב על תחושותיו, מחשבותיו ורשמיו מאז תחילת המלחמה. ביומן הדגיש עמית עד כמה הוא וחבריו לצוות מחויבים לשתי מטרות המלחמה – הכנעת חמאס והחזרת החטופים.
"יש שם פנקסים ויומנים שלו עם משימות לקרב לצד יעדים שהוא הציב לעצמו למהלך המלחמה ולימים שאחריה, כמו ההחלטה שלו לסיים קורס קצינים בהצלחה", סיפר אביו, איציק בונצל, "בין השאר הוא סיפר ביומן כי בזכות העובדה שלא היו להם טלפונים במהלך השהות בעזה הוא יכול היה להכיר לעומק את חבריו ואת דעותיהם השונות. זה מסמך חשוב ומרגש, שמראה את עוצמת הדור הזה ואת עוצמתו של צה"ל".
באחד מדפי היומן כתב עמית ז"ל: "יצאנו למהלך היסטורי שישנה את המשוואה ועלינו להשלים את המלאכה". במקום אחר כתב: "ערב שבת. התחושה היא שהתחלנו במהלך היסטורי, ועלינו לסיים אותו בניצחון מוחץ. גאה להיות חייל בצבא ההגנה לישראל".
איציק בונצל רואה במילים אלו מעין צוואה. "בתור אב שכול אני מצפה ודורש מממשלת ישראל לקיים את המשאלה של עמית – לסיים את המלחמה הזו בניצחון", הוא אומר, "אם לא יהיה ניצחון מוחץ על חמאס, המוות של עמית ושל כל האחרים היה לשווא".
באחד מהדפים ביומן שיתף עמית כיצד הכוח שלו הגיע לבית בעזה ומצא שם בגדים עם תוויות בעברית, מה שהוכיח להם שבבית הוחבאו חטופים ישראלים והם מתקרבים אליהם. בעמוד אחר כתב: "אנחנו בהפוגה בשל עסקת השבויים והיום ראינו חוליה של חמאס נעה בחופשיות עם RPG. בגלל הפסקת האש לא ירינו עליהם".
"לתחושתי, היומן של עמית הוא צוואה של כל הלוחמים שנפלו", אומר האב בכאב ובגאווה, "אין בו משפטים על פחד או געגועים הביתה, אלא את הרצון להמשיך בלחימה ולהשלים את המשימה".
בונצל מגדיר את מילות בנו כ"קוד אתי" שהשאיר אחריו. "לכתוב ככה תחת אש – זו גבורה. המילים שלו מעבירות בי רטט", הוא אומר, "זה מפעים לראות עד כמה הדור הזה יסודי, עמוק ורואה את הניצחון לנגד עיניו. אני דורש מממשלת ישראל ומראש הממשלה לקיים את צוואתו של עמית. זו צוואה קדושה שאנחנו מחויבים לקיים. לא נקבל סיום אחר חוץ מניצחון מוחץ והחזרת החטופים".
