כבר 4 שנים שתאיר סבג, היום תלמידת י"ב באולפנת צביה בעפולה, מקפידה להגיע לקברו של חלל צה"ל יוסף קוחן ז"ל, שנהרג בקרבות ההגנה על משמר העמק ונחשב ל"נצר אחרון". אתמול, התקיימה אזכרה לזכרו של קוחן שקבור בחלקה הצבאית בבית העלמין בעפולה.
"אני חניכה בתנועת הנוער 'בני עקיבא', בכיתה ח' הגענו כולנו לחלקה הצבאית בעפולה כדי להניח דגלוני ישראל על קברי חללי צה"ל ביום הזיכרון. שם נחשפתי לראשונה לקבר שנראה שלא נוהגים לפקוד אותו, התקרבתי וראיתי שכתוב עליו 'נצר אחרון'. לא הכרתי את המושג, והחלטתי לבדוק מה משמעות הביטוי ומי החלל הזה", סיפרה סבג, אז נערה בת 14.
סבג החלה לחפש באתרים פרטיים על החלל יוסף קוחן וניסתה ללמוד את משמעות הביטוי "נצר אחרון". "גיליתי שהחלל הוא בעצם שורד שואה שאיבד את כל בני משפחתו בשואה ועלה לארץ מטעמים ציוניים. מאחר וסבי וסבתי הם גם ניצולי שואה מתוניס, הנושא מאוד קרוב לליבי והחלטתי לקחת את החלל היקר הזה תחת חסותי. לא ייתכן שיהודי ניצול שואה מסר את נפשו על קידוש הארץ ולא נזכור אותו".
סבג שיתפה את צוות ביה"ס בסיפורו של החלל קוחן ומאז במשך 4 שנים, מדי יום זיכרון לחללי צה"ל, פוקדת את קברו, מניחה פרחים ועומדת לצד הקבר בזמן הצפירה.
"אני עושה לו אזכרות ובנוסף גם מגיעה לקבר בכל יום זיכרון לחללי צה"ל", הסבירה סבג. "עד היום עשיתי הכל לבד, גייסתי מניין, דאגתי לתפילת מנחה ליד הקבר, אפיתי עוגות. ביום הזיכרון האחרון פניתי לראש העיר אבי אלקבץ, וביקשתי ממנו סיוע כדי שנוכל לעשות אזכרות מכובדות יותר, לשמחתי הוא נענה והעירייה מסייעת לי בקיום האירוע. יוסף ז"ל נהרג בגיל 23 ואני מרגישה כמו הנכדה שהוא לא הכיר", סיכמה סבג.
