"מספרים מדברים יותר ממילים ויותר מתמונות והם אומרים לנו, צועקים לנו, שישראל מפסידה" – את המילים הנוקבות הללו אומרת הסוציולוגית פרופ' אווה אילוז כשהיא מתייחסת לממצאים המטלטלים שעולים מתוך דו"ח "מצבה של ישראל 2024", שמפורסם השבוע. הדו"ח מהווה סיכום למחקר העומק שנערך מטעם "המכון למחשבה ישראלית", שבו בחנו החוקרים מגוון מדדים בינלאומיים אמפיריים בתחומי הביטחון, הדמוקרטיה, עוצמה כלכלית, הון אנושי, מצב המשטר ועוד, והשווה את מצבה של ישראל בתחומים אלה לעומת מדינות אחרות בעולם. מהדו"ח עולה בצורה נוקבת שישראל נסוגה במדדים בינלאומיים והגיעה במרבית התחומים והפרמטרים לתחתית דירוג מדינות ה-OECD, מה שמצביע על תפקודם הלקוי של השלטונות. כך, למשל, במדד בוחן את החוסן החברתי – ישראל מדורגת במקום נמוך במיוחד, המקום ה-83 מתוך 146 מדינות שנבדקו. אפילו מדינות כמו אינדונזיה וזמביה קרובות אל ישראל בדירוג במדד זה. במדד הבודק איומי טרור, ישראל מדורגת במקום השני בעולם. נתון אחר, שמתייחס למדד ההון בתחום הממשל ובודק את השחיתות השלטונית, מדרג את ישראל במקום ה-45. ובכל הנוגע לאיכות הדמוקרטיה הישראלית – אנחנו נמצאים במקום ה-44 מתוך 179 מדינות. אלא שמחברי הדו"ח מסבירים כי "הדירוגים אינם כוללים נתונים מהתקופה האחרונה. אנו מניחים כי אירועי המהפכה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל ישפיעו לרעה על דירוגי ישראל ויחזקו את תהליך ההידרדרות במדדים הבינלאומיים. אולם, זאת נוכל לבחון באופן אמפירי רק בדו"ח של השנה הבאה". בצד השלילי, הם מציינים כי "הפערים החברתיים-הכלכליים בישראל גדלים, מצבו של החינוך הקדם-אקדמי גרוע מאוד. מצבה הכלכלי של ישראל כמדינה מתדרדר, איכות הממשל בישראל ומצבה הדמוקרטי הולכים ונשחקים בקצב מדאיג, תחושת הביטחון בישראל בשפל של כל הזמנים והאמון במוסדות המדינה נמוך". בצד החיובי, הם קובעים כי "ישנם מספר תחומים שבהם ישראל נחשבת מובילה אזורית או בינלאומית: עוצמתנו הצבאית עדיין גבוהה מאוד למרות אירועי ה-7 באוקטובר ומעידה על כך שישראל היא עדיין מעצמה צבאית אזורית; החדשנות הישראלית תופסת מקום של כבוד בעולם בכמה מדדים חשובים; עוצמת הסייבר הישראלית היא מהמובילות בעולם; האוכלוסייה בישראל משכילה מאוד ודירוגי האוניברסיטאות בישראל עדיין ממקמים אותה במקום טוב יחסית לגודלה". מרדכי כהן, עמית בכיר ב"מכון למחשבה ישראלית" ומנכ"ל משרד הפנים לשעבר, מתייחס לדו"ח ואומר: " מדינת ישראל נמצאת במשבר שלטוני עמוק. על פי מדדים בינלאומיים, הלחץ הפוליטי על השירות הציבורי בישראל פוגע בתפקודו ובאזרחי המדינה. ההון האנושי בישראל איכותי, אולם בשנים האחרונות הניהול הציבורי נחלש וההשקעות הגדולות בחינוך ובהשכלה הגבוהה אינן באות לידי ביטוי, זאת על פי השוואה בינלאומית. מצבה של ישראל דומה למדינות נחשלות". עמית נוסף במכון, ד"ר שגיא אלבז, מפציר באזרחי ישראל להתעורר: "ממצאי הדו"ח המקיף על 'מצבה של ישראל 2024' אמורים לטלטל כל אזרח ואזרחית שחרדים לגורלה של המדינה. מהדו"ח עולה בצורה בהירה ונוקבת כי ישראל נסוגה במדדים בינלאומיים מרכזיים לתחתית דירוג מדינות ה-OECD, ובמקרים מסוימים אף הגיעה לרשימת המדינות הלא מתקדמות בעולם. הנתונים מלמדים על תפקודה הלקוי – במרבית התחומים והפרמטרים – של המדינה, ועל האיום הנשקף כתוצאה מכך לעצם קיומה של ישראל אם המגמות העולות מהדו"ח תימשכנה". פרופ' מוחמד ותד, עמית בכיר במכון, אמר כי "במדד הטרור ואיומיו ישראל מדורגת במקום השני בעולם, נתון המעיד על ביטחון פנימי נמוך מאוד. מעבר למאבק הצבאי בטרור, הדרך של ישראל להתמודד עם איום כזה היא באמצעות חיזוק החוסן הפנימי של המדינה. רפורמות מבניות, כמו גם כינון לאום ישראלי, יאפשרו לחבר יחד יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים נגד איום הטרור". פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, משפטנית בכירה ועמיתה במכון, מסבירה כי "המדדים השונים מעידים על הפרמטרים שנתפסים בעולם כמאפיינים של 'מדינה טובה'. יש כאן הזדמנות לשאול את עצמנו עד כמה תפיסות אלו עולות בקנה אחד עם התפיסות הפנימיות והמציאות בישראל. למשל, האם הציבור הישראלי סבור גם הוא, כמו מי שהגדיר את המדדים, כי שוויון מגדרי, למשל, הוא אינדיקציה לחוזקה? או חופש העיתונות?". נתון מעניין בדו"ח מתייחס להתפתחות הכלכלית. למרות הצהרות הפוליטיקאים בנושא, בדו"ח נמצא באופן ברור שישראל "עומדת במקום". למה זה קורה? "האוסף האנציקלופדי של המדדים המדרגים את ישראל בעשרות קטגוריות מאשש את האינטואיציה של כל ישראלי: הישראלים הם מוכשרים, נמרצים ויצירתיים – בעוד שהמבנים המדינתיים שבה הם לכודים גורמים לכך שאנו מדורגים בתחתית מדינות ה-OECD ובמקרים לא מעטים גם בתחתית רשימת מדינות העולם כולו", מדגיש ראש המכון, פרופ' אבנר בן-זקן. "המכון למחשבה ישראלית" הוקם לפני כארבע שנים על ידי בועז אמיתי ופרופ' בן זקן. המכון מקיים פעילות מחקרית שממוקדת בזיהוי בעיות מבניות של מדינת ישראל. תכליתם של המחקרים, שנערכים על ידי בכירים בתחומים הרלוונטיים לצד פוסט-דוקטורנטים צעירים, הוא להעניק מבט מבני וקונסטרוקטיבי על בעיות היסוד של המדינה. העיסוק המרכזי סובב סביב שאלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות הנוגעות למוסד המדינה הישראלית. ביום רביעי הקרוב, 8 במאי, תתקיים הוועידה השנתית של המכון בנושא "מצבה של ישראל 2024". בוועידה, שתתקיים בבית ציוני אמריקה בתל-אביב החל מהשעה 17:30 ופתוחה לקהל ללא עלות (יש צורך בהרשמה מראש), יוצגו המדדים השונים ומיקומה של ישראל בין מדינות העולם בכל מדד, ויתקיימו פאנלים שונים שיעסקו במצבה של ישראל ובמגמות המדאיגות. את הוועידה יתחיל פרופ' בן-זקן שיתאר את מצבה של ישראל לפי המדדים השונים ויסביר היכן היא נמצאת בכל תחום ביחס למדינות המתקדמות. לאחר מכן יתקיים פאנל בנושא "עוצמה צבאית ומדינית", שבו ישתתפו פרופ' שלמה בן-עמי (לשעבר שר החוץ), אלוף (מיל') אורי שגיא (לשעבר ראש אמ"ן) וד"ר דורון אביטל (לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל). אחר כך יתקיים פאנל שיעסוק ב"תמונת מצב משטרית ודמוקרטית" של ישראל, עם מומחים בכירים בתחום: פרופ' אווה אילוז, פרופ' מוחמד ותד, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס ומר מרדכי כהן. בסופה של הוועידה יוענקו פרסים מטעם המכון לעבודות, ספרים וסרטים משפיעים. הוועידה תועבר בשידור חי באתר ynet.
מעוניינים להגיע לצפות מחר בוועידה? כנסו לעמוד הבית של "המכון למחשבה ישראלית" והקליקו על "אירועים". הוועידה תתקיים מחר, ב-17:30, בבית ציוני אמריקה בתל-אביב, ותועבר גם בשידור חי ב-ynet
