מעיין לוי (23), מפונה מקריית-שמונה, השתחררה משירות קבע רק ביוני 2023 וכבר גויסה למילואים בחיל המודיעין עם פרוץ המלחמה באוקטובר.
בין לבין, כחיילת משוחררת הקימה לוי עסק קטן לאיורים דיגיטליים. "בתחילת המלחמה פנו אליי בבקשה לאייר איורי הנצחה, היא מספרת, "כבר מהאיור הראשון שהכנתי, הרגשתי שלא אוכל לגבות עבורו תשלום. הייתי שולחת למשפחות את האיורים, לומדת על הנופלים שאני מציירת, כותבת עליהם סיפור קצר ומשתפת אצלי ברשתות החברתיות – כדי שאנשים נוספים יכירו ויתחברו אליהם".
השמועה על התרומה הפרטית של מעיין התפשטה, ומשפחות שכולות רבות החלו לפנות אליה. "כשראיתי את הצורך, הביקוש והתגובות של המשפחות – לא יכולתי להישאר אדישה", היא מספרת, "הבנתי שיש פה משהו משמעותי שגדול ממני ומהעסק הקטן שלי. כדי להצליח להגיב לכל הבקשות פניתי למאיירים וכותבי תוכן מוכשרים, שנענו בחיוב ויחד התחלנו במלאכה. בדרך הצטרפו אלינו אנשים טובים מתחומים שונים וכל אחד הציע את תרומתו למיזם, מה שהפך את הפרויקט למה שהוא היום".
מיזם ההנצחה "קווים לדמותם" מונה כיום 30 מתנדבים ומתנדבות מעולמות הציור, הכתיבה, פיתוח ופרסום. הם יצרו כבר יותר ממאה איורים וסיפורים המנציחים את אלה שאינם. "אנחנו צוות ייחודי ומגוון", מסבירה מעיין, "אנשי מילואים, לא מעט מפונים ואפילו בני משפחות שכולות, שרוצים לחזק אחרים ולהתחזק בעצמם. בעיניי זו דרך מקסימה לומר לבני המשפחות הכואבים – אנחנו כאן איתכם, חושבים עליכם ולא שוכחים".
המתנדבים מזמינים קרובים או חברים של משפחות שכולות, אשר מבקשים לחזק אותן, לפנות אל העמותה. כל משפחה תזכה באיור ממוסגר של הנופל או הנרצח, שיר או סיפור שנכתב בהשראתו ומדבקות הנצחה – הכל כתרומה. בנוסף, המתנדבים מקימים עמוד הנצחה דיגיטלי עבור כל חלל, שבו חברים ובני משפחה יכולים לספר עליו ולשתף זיכרונות. "אנחנו שמים דגש על החיים ולא על המוות, על ערכים ותקווה", מסבירה מעיין, "הסיפורים מתמקדים במה שאפשר ללמוד מכל נופל, בעשייה הטובה שבה לקח חלק במהלך חייו".
אחת מהמתנדבות בפרויקט היא המאיירת נועם יהודאי, אחותו של רון ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר במתחם פסטיבל נובה. מעיין יצרה איתה קשר בלי שהכירה את סיפורה האישי. אחרי שיחה ביניהן, נועם נרתמה להתנדב במיזם, ואילו מעיין ביקשה להיות זו שתצייר את רון. "בחרנו בתמונה שלו מהאמזונס, מהטיול אחרי צבא בדרום אמריקה", מספרת סיגל, אמו של רון, "אפשר לראות בה את שמחת החיים המידבקת שכל כך אפיינה אותו. הוא היה ילד מצחיק עם המון הומור, שבלט בכל מקום אליו הגיע". לדבריה, "האיור שמעיין הכינה לנו מדהים. היא ציירה אותו בקווים מדויקים, בהמון רגישות, ורואים שהיא נכנסה לדמות שלו".
