רונן ברגמן, עיתונאי "ידיעות אחרונות" ו"הניו יורק טיימס", הוא בין הזוכים בפרס פוליצר - הפרס היוקרתי ביותר בעולם העיתונות. הפרס ניתן לצוות נרחב של העיתון האמריקאי בקטגוריית פרס פוליצר לדיווח בינלאומי, ולצידו של ברגמן זכו בו גם שורת כותבים ומומחים אחרים של העיתון, ביניהם גם ראש המשרד של הטיימס בירושלים, פטריק קינגזלי ועיתונאי ישראלי נוסף: נתן אודנהיימר.
2 צפייה בגלריה
"הייתי מוותר על הכול ובלבד שהזוועה הזו לא הייתה מתרחשת". רונן ברגמן | צילום: יאיר שגיא
בין הכתבות והתחקירים שבזכותם הוכרזו כזוכים, נמנים תחקיר העוסק בכסף קטארי שהמשיך לזרום למרות ידיעות מודיעיניות שחלקו עובר לחמאס, ועל כך שגורמים קטארים מזרימים בחשאי כספים ישירות לזרוע הצבאית; שורת תחקירים על אודות הכישלון המודיעיני שקדם למלחמה, ובתוך כך חשיפה של מסמכים מסווגים רבים, לרבות ההערכות של פיקוד הדרום לגבי תוכניות חמאס; תחקיר רחב ממדים על המתקפה בבארי; וכן דיווחים של הצוות על המלחמה גם מתוך עזה.
הפוליצר מוענק מדי שנה בחודש מאי עבור הישגים עיתונאיים יוצאי דופן בשורת קטגוריות, בגין עבודות שפורסמו בשנה שחלפה. קטגוריית הדיווח הבינלאומי נחשבת לאחת מהיוקרתיות שבהן, ובה מתחרים מיטב הצוותים של התקשורת העולמית הפרוסים ברחבי העולם ומסקרים את האירועים המשמעותיים ביותר בשנה. בשנה שעבר זכה צוות של "הטיימס" בגין כיסוי המלחמה באוקראינה.
עד כה, רק ישראלי אחד זכה בפרס פוליצר לעיתונות: הצלם עודד בלילטי, בקטגוריית צילום חדשותי בשנת 2007. שני ישראלים נוספים זכו בפוליצר בתחומים אחרים - ספרות עיון (שאול פרידלנדר) ומוזיקה (שולמית רן).
רונן ברגמן הוא פרשן לענייני ביטחון ומודיעין ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, ובשנים האחרונות הוא פועל כחבר מערכת במגזין האמריקאי "הניו יורק טיימס". לאורך הקריירה שלו פירסם גם ב"וול סטריט ג'ורנל", ב"ניוזוויק", ב"דר שפיגל" ובכלי תקשורת גדולים אחרים. כמו כן, העיתונאי, שזכה בעברו גם בפרס סוקולוב, פירסם חמישה ספרי עיון, בהם "והרשות נתונה" - העוסק בתהליך אוסלו והרשות הפלסטינית, "מלחמת יום כיפור - זמן אמת" ו"הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל".
בחודש פברואר האחרון, ברגמן וצוות "הניו יורק טיימס" הוכרזו כחלק מהזוכים בפרס ג'ורג' פולק לעיתונות. "כמובן שהייתי מוותר על הכול ובלבד שהזוועה הזו לא הייתה מתרחשת", אמר אז, "אך כעיתונאי, אני גאה ש'הניו יורק טיימס' לא חסך משאבים והקדיש את כל יכולותיו כדי להגיע לתוצאה המיטבית הזו".
