בניגוד לבקשה המושמעת ב"שיר לשלום", מדינת ישראל ויוצריה לא יכלו באמת להניח להולכים. ולראיה, הכמות הגדולה – בטח בהשוואה למדינות אחרות – של שירי שכול וזיכרון המרכיבים את הפסקול הישראלי. הרצון להנציח את אלו ששילמו את המחיר היקר מכל נוכח פה כמעט מראשית המדינה.
הטראומה של מלחמת יום הכיפורים, לצד המעבר ההדרגתי לסגנון כתיבה אישי יותר, הפכו חלק מהשירים שנכתבו בעקבותיה - ובוודאי שלאחריה - לביקורתיים יותר, כמו למשל "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" של מאיר אריאל, "הנסיך הקטן" שיהונתן גפן כתב לקצת אחרת, "שקיעתה של הזריחה" של פורטיסחרוף, או "התותח מצלצל פעמיים" שנכתב בעקבות מלחמת לבנון הראשונה והופיע באלבום הבכורה של משינה.
יוצרים אלו ואחרים שילבו בכתיבתם הווי צבאי ממקור ראשון, תקוות של אנשים צעירים וכנות בהתמודדות עם הטראומות שחוו בקרב. לאלו הצטרפו השירים שכתבו הנופלים עצמם, והולחנו במסגרת הפרויקט של גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר" שפעל בין השנים 2001-2013.
ניתן רק להניח שעוצמת הכאב כתוצאה מהקורבנות הרבים של אירועי 7 באוקטובר, והרצון להנציחם, ימשיכו את השרשרת המוזיקלית העצובה הזו.
שיר חייל (אני שומע שוב) – שלמה ארצי
מילים: נמרוד גאון ז"ל
לאחר מלחמת יום הכיפורים נסע שלמה ארצי ללונדון ושם החל לכתוב אלבום בהשראתה ("לכל החברים מהמסע מים אל ים"), וגם בהמשך דרכו עסק לא מעט בשכול. לקראת סוף שנות ה-70 חזר ארצי לדברים שחווה במהלך הופעותיו מול החיילים בחזית, כשבחר להלחין את המכתב ששלח סרן נמרוד גאון לחברתו עמליה לפני שנפל במלחמת יום הכיפורים. המכתב הפך ל"שיר חייל (אני שומע שוב)", שנכלל באלבום המופת שלו "דרכים" שהופיע ב-1979. "אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה", כתב שם גאון, אך הילדה-אישה שאליה הוא פונה אינה יכולה למלא את בקשתו. והיא בוכה – כמו כל מי ששמע את השיר הזה ב-45 השנים האחרונות - על "רגעי הבדידות, על הציפיות ועל השנים", וגם על "שני לבבות אוהבים ורחוקים" שלא יזכו לפגישה נוספת. ארצי הלחין בהמשך שיר נוסף של גאון ז"ל – את "אלייך".
ריבונו של עולם – ברי סחרוף
מילים: בארי חזק ז"ל
לו סרן בארי חזק, בן קיבוץ אפיקים, לא היה נופל בחזית הדרום במהלך מלחמת יום הכיפורים, הוא כנראה היה הופך למשורר. הוא פירסם חמישה שירים, ובראשם "ריבונו של עולם" שהלחינו ברי סחרוף ואורן לוטנברג. השיר, שהופיע באלבום "האחר" שהוציא סחרוף ב-2001, חתם בהמשך גם את הסדרה "שעת נעילה". בארי מחבר בגאונות בין שאון הקרב לתפילות הימים הנוראים. השופר נוכח פה והשירה של סחרוף נשמעת כבוקעת ממכשיר קשר מקוטע. "אנא הגבר עוצמת אותותיך/ כאן אני לא שומע, לא יודע" כתב חזק ז"ל בשיר הנבואי-טרגי הזה, שבו הוא פונה בהמשך לריבון העולמים עם השאלה "האם אני נשמע היטב? עבור/ עבור, גם אתה נשמע קטוע". הדובר בקשר, שבתחילה התחנן להגברת אותות החיים, משלים לקראת סוף השיר עם גורלו ומבקש בצער שהם ייחלשו כי, "עכשיו אני שומע, רות/ אתה יכול סופית למות".
שום דבר לא יפגע בי – כנסיית השכל
מילים: ארז שטרק ז"ל
כנסיית השכל ביצעה את השיר המצמרר הזה של סגן ארז שטרק, שנפל באסון המסוקים והשאיר אחריו פנקס עם שירים שכתב – ועשתה זאת פעמיים. הראשונה הייתה במסגרת פרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר"; השנייה בנובמבר האחרון, לאחר אירועי 7 באוקטובר, ואז שולב בו גם קולה של עמית מן ז"ל, פרמדיקית של מד"א שנרצחה בטבח בקיבוץ בארי. שטרק ז"ל, שפותח את השיר עם ההצהרה ששום דבר לא יכול לפגוע בו, מבין בהמשך ששבועתו כנראה הופרה ("אם אתם עומדים כאן מעליי/ כנראה שלא עמדתי בהבטחתי").
כולם יורים עליי – אביתר בנאי
מילים: יעקב (קובי) ברג ז"ל
נדמה שרק מי שחווה מקרוב את אימת הקרב יכול לכתוב שיר שנפתח במילים הכאוטיות "כולם יורים עליי/ רוצים בטוב אולי/ אבל יורים", כמו סמל יעקב ברג, איש חיל השריון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, שמקביל פה בין הרובה לפה. ברג ז"ל מחבר בהמשך בין שריקת הכדורים המפחידים שמעל לראש לבין שריקות השירים של החיילים המעודדים איש את רעהו. הלחן של בנאי, הביצוע העוצמתי שלו ונגינת הפסנתר הנכנסת בסערה, רק מעצימים את השורות המצמררות האלו.
גם רוסים מתים – מיכה שטרית
מילים: אלכס קושנירסקי ז"ל
כמעט כל מפגש בין מיכה שטרית לארקדי דוכין הסתיים בהישג מוזיקלי, ואלו הם פני הדברים גם בטיפול של השניים (שטרית ביצע, דוכין הלחין) ב"גם רוסים מתים" שכתב סמ"ר אלכס קושנירסקי, מפקד טנק שנפל בגבול לבנון במהלך ניסיון החילוץ של חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל. קושנירסקי האמיץ מתמודד לאורך השיר עם פחדיו, ובראשם החשש מהבכי, אך משלים עם ההבנה שזו דווקא חוזקה שאין להתנגד לה.
סיכות הראש שלי – יהודית רביץ
מילים: אורנה גורביץ' ז"ל
משפחת השכול הצבאית מורכבת מפרטים רבים ומגוונים, ולא כל נופל או נופלת סיימו את חייהם הקצרים במהלך קרב הרואי, מה שכמובן לא מפחית מעוצמת הכאב על מותם. סמלת אורנה גורביץ', שנפטרה ממחלה ב-1983 במהלך שירותה, מתארת בטקסט העצוב הזה שהלחינה וביצעה יהודית רביץ את הסיכות שכבר אין לה בהן צורך והן "נותרו ללא מענה/ גלמודות ושחורות". הדוברת המתבוננת בהן בתוגה מבינה שכבר אין לה במה להיאחז, והיא "מכלימה מרגישה קירחת ועירומה", ואיתה גם המאזין.
אני מפחד – הדג נחש
מילים: שרון שיטובי ז"ל
שירים מאפשרים לכותביהם להביע רגשות שלעיתים קשה להם לתארם בדרך אחרת. סמ"ר שרון שיטובי, שנפל במהלך קרב עם מחבלים בכפר דרום בנובמבר 2000, כתב על פחדים ("שייגמרו המילים, שיפסיקו הצלילים"), ומבקש "שתיפסק ההשראה שתיעלם ההרגשה כמו אדם מוגבל, נוצה חסרת משקל". הלחן והביצוע החזקים של הדג נחש בפזמון החוזר ("שאצטרך לשחק מת, להסתיר את האמת, לשחק מת"), מעניקים לו עוצמה שהולכת ומתגברת.
