כשתיירי פרמו, המנהל האמנותי של פסטיבל קאן, נשאל על רקע המלחמה בעזה האם הוא מתכוון לשבץ סרטים ישראליים ופלסטיניים במהדורה ה-77 של הפסטיבל, הוא השיב: "אין דבר האוסר על כך. יוצרי קולנוע ישראלים ופלסטינים באופן מסורתי פתוחים לדיאלוג, ואלו מהם שאני מכיר קוראים להפסקת הקונפליקט ולהתחלה של משא ומתן".
בסופו של דבר, בפסטיבל שייפתח במוצאי יום העצמאות בעיר הנופש הצרפתית, יש נוכחות לא מעטה לקולנוע הערבי, וגם הפלסטיני. לעומת זאת, אף סרט ישראלי לא ישתתף במסגרות הגדולות, מלבד סרט סטודנטים. סוג של עלה תאנה, שאולי יצליח להשתיק במקצת את המתרעמים והמתקוממים.
קרב הסטודנטים
זה שלוש שנים ברציפות שקאן מדיר את הקולנוע הכחול-לבן. מהדורת 2021 הייתה ברוכה מבחינתנו — חמישה סרטים ישראליים, כולל הזכייה של "הברך" של נדב לפיד בפרס חבר השופטים. אך מאז, קאן מתעלם מהתעשייה הפילמאית העברית. קרוב לוודאי שהשנה במיוחד קברניטי הפסטיבל לא רצו את כאב הראש שהיה מתלווה לנוכחות של סרטים ישראליים במסגרות המתוקשרות, בדמות הפגנות פרו-פלסטיניות ומחאות בשטיח האדום והצורך לנקוט בסידורי אבטחה קפדניים יותר.
ובכל זאת, "זה לא זמן לפופ" של עמית וקנין, סטודנטית בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, מתחרה בתחרות סרטי הסטודנטים. העלילה מתרחשת ביום הזיכרון לחיילי צה"ל ומשלבת הומור וסצנת סקס נועזת. במרכז הסיפור יתומת צה"ל (בגילומה של השחקנית ירדן שי) המבריזה מהאזכרה של אביה, שנפל במלחמת לבנון השנייה, מאחר שהיא מקווה לזכות בדירה מרופטת בדרום תל-אביב.
"צילמתי את הסרט בספטמבר האחרון ואחרי 7 באוקטובר לא הייתי מסוגלת לגעת בחומרים ולערוך אותם", מספרת וקנין. "הרבה חברים ואנשים סביבי איבדו את יקיריהם במסיבה ברעים ובמלחמה. הייתי צריכה תקופת צינון עם עצמי. רק אחרי כמה חודשים חזרתי לעריכה. מאז המלחמה בעזה והאובדן הנוראי, הסרט יכול להתפרש בצורה שונה ובוטה. לא היו לי כוונות לעשות פרובוקציות. אני מקווה שאנשים לא ייפגעו ולא יחושו אי-נוחות מהסרט".
"זה לא זמן לפופ" מתמודד מול 17 סרטי סטודנטים מרחבי העולם. אחד מהם הוא סרט פלסטיני בשם "שן הצבי" של סייף חמאש, סטודנט מבית לחם, על צעיר שיוצא להגשים את חלומו של אחיו הקטן, שנורה למוות על ידי חיילי צה"ל, ולהשליך את אחת משיניו לים. הסרטים האלה לוקטו מתוך 2,263 שהגישו את מועמדותם. הזוכה יזכה ב-15 אלף יורו.
וקנין מודעת לאפשרות שהיא והסרט שלה עלולים להיתקל בהתנגדות ובמחאות. "קאן השנה הוא סיטואציה מורכבת ואני חוששת שזה יהיה חלק מההתארחות שלי. אני מרגישה שלפני המלחמה, חלק מאלה שיתקפו אותי היו יכולים להיות חברים טובים שלי. מקווה שאצליח להסתדר".
נוכחות ישראלית נוספת מספק "היפהפייה של עזה", שמוצג בהקרנה מיוחדת, מחוץ לתחרות. הסרט צולם בתל-אביב ומנהיגה אותו תאלין אבו-חנא, הדוגמנית והשחקנית הטרנסג'נדרית המרהיבה והמרשימה ילידת נצרת, בוגרת "האח הגדול".
על הסרט חתומה הבמאית היהודייה-צרפתייה יולנד זאוברמן, הידועה כמי שיוצרת תחת מעטה של חשאיות, וגם הפקת "היפהפייה של עזה" אפופת סוד, מה שמעצים את הסקרנות. בשיחה שנערכה איתה לאחרונה, זאוברמן אמרה לבמאית אליס דיופ: "הרבה לפני 7 באוקטובר, עזה כבר נראתה לי גיהינום עלי אדמות, בית סוהר עם דלתות בלתי חדירות. מקום בלי אפשרי ובלתי מתקבל על הדעת".
כשזאוברמן התבשרה ש"היפהפייה של עזה" התקבל לקאן היא הודתה בחשבון האינסטגרם שלה לטרנסג'נדריות הישראליות שהשתתפו בסרט: "תודה לנשים יוצאות הדופן: תאלין, נטלי, נאדין וישראלה – הן אורות בלילה. תאלין – יפהפייה, כישרון וכוכבת".
מחוץ לתחרות יוקרן סרט נוסף שעניינו נזילות מגדרית: "טרנסמצווה" העלילתי של הבמאי היהודי-ארגנטינאי דניאל בורמן, החוקר את המעבר לבגרות בקהילה היהודית, בעידן בו קיימות מודעות וקבלה של זהויות מגדריות אחרות. וכך החגיגות המסורתיות של בר מצווה או בת מצווה אימצו גישות מכילות, בהתאם לערכים העכשוויים ולתקינות הפוליטית. למשל האירועים נקראים "ב-מצווה" (לחתן או כלת השמחה שמסרבים לציית להגדרות המקובלות) או "בני מצווה" (לבן המתעקש שידברו אליו ברבים).
זיכרונות מאושוויץ
השנה הפסטיבל נערך בסימן שביתת התסריטאים והשחקנים שטילטלה את הוליווד בשנה האחרונה. בגלל השביתה, לא מעט סרטים שיועדו לבכורה בקאן, טרם הושלמו. לאור זאת, צפויה נוכחות גדולה יותר של הקולנוע הצרפתי. בין הסרטים הצרפתיים מעוררי הציפיות: "מערכה שנייה", סרט הפתיחה של במאי הפולחן קוונטין דופייה, ו-The Most Precious of Cargoes, סרט אנימציה בעל פוטנציאל נפיץ של הבמאי היהודי-צרפתי מישל הזנוויציוס ("הארטיסט" עטור האוסקר), שיתמודד בתחרות הראשית על דקל הזהב.
הסרט מסתמך על רב-המכר של ז'אן קלוד גרימברג על משפחה יהודית, המגורשת מפריז ונשלחת לאושוויץ. "אביו של גרימברג גורש מצרפת ונרצח באושוויץ", סיפר לי הזנוויציוס בעבר. "עבורי השואה זה לא היסטוריה, אלא סיפור אישי - סבא וסבתא שלי ברחו לדרום צרפת בזמן הכיבוש הנאצי. הם שלחו את אבא לגור אצל אחד האיכרים. אמא לעומת זאת נמסרה לבית יתומים נוצרי וגודלה על ידי נזירות. בני משפחה נהרגו במחנות וחלק הצליחו להינצל. כך שלא הייתי צריך לפגוש ניצולים לכתיבת התסריט".
הזנוויציוס סבור שרוחות תקופת הכיבוש הנאצי, משטר וישי ושיתוף הפעולה עם הנאצים – הסגרת וגירוש היהודיים למחנות, עדיין רודפות וטורדות את שלוות הצרפתים, ולכן הבמאי בטוח שסרטו עשוי לעורר שדים ושלדים ולגרור ויכוחים ורעש.
"יש עדיין סודות משפחתיים מהתקופה הזאת. אחרי המלחמה, פעלה כאן תעשיית שקרים לאומית, ונטען שרבים מהצרפתים היו במחתרת ונלחמו נגד הנאצים. הרבה דברים עדיין לא סופרו וזה גרם לריקבון, אז העבודה לא נגמרה ויש עוד מה לספר".
עושים כבוד לוותיקים
ועדיין, למרות השביתה, בריביירה לחופי הים התיכון צפויה נוכחות הוליוודית מכובדת: אמה סטון זוכת האוסקר הטרייה מתחרה הפעם עם "סוג של חסד", ניקולס קייג' יגיע עם "הגולש", קווין קוסטנר חושף את המערבון שביים "אופק: סאגה אמריקאית" ואניה טיילור-ג'וי וכריס המסוורת' יפגינו ביצועים ב"פיוריוסה", סרט נוסף של ג'ורג' מילר בסדרת "מקס הזועם".
קאן עושה השנה כבוד ליוצרים שעשו מהפכה בהוליווד בשנות ה-70. וכך אפשר למצוא בתחרות הראשית את "מגלופוליס" של פרנסיס פורד קופולה ("הסנדק"), אחד המועמדים הבולטים בקרב על דקל הזהב. קופולה בן ה-85 חוזר לקאן 50 שנה בדיוק אחרי שקטף את דקל הזהב בזכות "השיחה" ו-45 שנה אחרי שזכה עם "אפוקליפסה עכשיו". האם יצליח לקבוע הישג היסטורי ולזכות בשלישית?
הבכורה של "מגלופוליס", עליו קופולה שקד 40 שנה, היא בוודאי הכי מדוברת ומעוררת ציפיות. העלילה מביאה את סיפורו של ארכיטקט (אדם דרייבר) המנסה לכונן עיר אוטופית על חורבות עיר שנחרבה. מאחר וקופולה התקשה לקושש תקציבים, הוא החליט להשקיע 120 מיליון דולר מכספו. "האולפנים כיום שייכים לתאגידים, ואלה לא רוצים לערוך ניסיונות או לקחת סיכונים, הם רק רוצים שתעשה אותו סרט שכבר עבד ותכניס כסף", רטן קופולה.
רק דבר אחד מעיב על השמחה והאושר של קופולה – רעייתו והעזר כנגדו הקולנוענית אלינור קופולה, מתה לפני מספר שבועות, בגיל 87. קופולה כל כך קיווה שהיא תהיה לצידו בבכורה החגיגית.
אחד המתחרים של קופולה על דקל הזהב הוא פול שרדר (התסריטאי של "נהג מונית") בן ה-77, שמגיע עם "הו, קנדה". שרדר שוב משתף פעולה עם ריצ'רד גיר, איתו עשה את "ג'יגולו אמריקאי". ואילו הבמאי ומפיק-העל ג'ורג' לוקאס, בוגר הסאגות הנצחיות "מלחמת הכוכבים" ו"אינדיאנה ג'ונס", יקבל פרס מפעל חיים.
בקאן יודעים להעריך גם את פועלה של הסטארית מריל סטריפ, ומעניקים לה דקל הזהב של כבוד. סטריפ, ששבה לפסטיבל אחרי היעדרות ממושכת (36 שנה!), תקבל את הפסלון בטקס הפתיחה מידיה של הבמאית-שחקנית גרטה גרוויג ("ברבי"), נשיאת חבר השופטים. "בכולנו יש משהו של מריל סטריפ!" נימקו פרמו ואיריס קונבלוך, נשיאת הפסטיבל. "מכיוון שהקריירה שלה משתרעת על פני כמעט 50 שנות קולנוע והיא הופיעה באינספור יצירות מופת, מריל סטריפ היא חלק מהדמיון הקולקטיבי שלנו".
למרות שלסטריפ יש שלל פסלונים במשכנה, וביניהם שלושה אוסקרים, היא עדיין התרגשה כשהתבשרה על המחווה. "לזכות בפרס בקאן תמיד ייצג את ההישג הגבוה ביותר באמנות הקולנוע", אמרה. "אני כל כך מצפה להגיע לצרפת כדי להודות לכולם באופן אישי". •
