"השעה הייתה סביב 06:30 בשבת בבוקר 7 באוקטובר, התעוררתי ללכת לבית הכנסת, ואז אשתי קיבלה שיחה מעידו", נזכר רנ"ג יניב הרוש בפעם האחרונה שבה שוחח עם בנו. "הוא צילצל וסיפר על ירי, מיד הבנתי שמשהו קורה ואשתי שלהבת מספיקה לומר לו שישמור על עצמו. בעוד הירי שם נמשך אני כבר מתארגן בדרכי ליחידה".
רנ"ג יניב הרוש הוא מפקד מחלקת תמונה ביחידת בקרה אווירית בדרום. ב-7 באוקטובר הוא שכל את בנו סמ"ר עידו הרוש ז"ל, לוחם שריון מגדוד 77 של חטיבה 7. "עידו היה מפקד החפ"ק של מגד 77", מספר יניב. "הוא למד במכינת 'מנשרים קלו', סיים גיבוש חובלים ונפתחו בפניו אופציות רבות לשירות בסיירות. הוא עבר את כל התהליכים המיון לקורס טיס אך התעקש לשרת יחד עם עוד שני חברים בשריון. הסיפור של קהלני היה השראה בשבילו. הוא היה יכול להתגייס ליחידות מובחרות רבות אבל התעקש רק על החטיבה והגדוד של קהלני".
עידו נהרג בקרב על בסיס זיקים, לפני שנפל הספיק להרוג שישה מחבלים בכניסה לבסיס. "ששמע את הירי, הוא ידע שחברתו מש"קית הת"ש שומרת בשער הכניסה לבסיס לבדה", נזכר בכאב רנ"ג הרוש בקרב האחרון של בנו. "עידו רץ אליה עם מכנסיים קצרים, יחף ורק עם הנשק האישי, בלי ציוד. משקית הת"ש עוד הספיקה לצלם אותו בזמן שירה על המחבלים. הוא גיבור, הוא הצליח להציל חיים כשדחף חיילים אחרים למיגונית ומנע חדירה לבסיס". עידו נהרג יחד עם חברתו, חייל נוסף מהחפ"ק ועוד לוחם מגולני.
מאז שבנו נפל במלחמה, יניב ממשיך להגיע ליחידה מדי יום וממשיך לתרום למאמץ המלחמתי, הוא אף נבחר על ידי מפקד חיל האוויר להקריא קדיש בטקס הזיכרון החילי. "כבר ביום הראשון הוקפצו הכוחות שלנו. מאז אני ממשיך לבצע את המשימה להגנת המדינה. בבית המצב קשה מאוד", מספר הרוש. "זה יום הזיכרון הראשון שלנו. הבן שלנו נפל כגיבור, ואנחנו כל כך מתגעגעים אליו".
