לקראת הכניסה לעזה, סרן לירון שניר, שהיה מפקד צוות בסיירת גולני, הותיר מכתב בו תיאר את ההתרגשות הגדולה שלו ממה שצפוי לקרות: "זה סוף-סוף קורה, כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס, וב"ה יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ושל ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד!"
בעומק וכנות נדירים, כתב שניר על גודל המשימה: "בעוז ובענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי, ובזכותם אני מי שאני. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי, עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב, אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב!"
