תנו כפיים, הכדורגל חזר. הלכנו לים, פגעו בנו כדורי מטקות בגב, הפנמנו שזהו: צ'או תחרותיות, ביי-ביי פלייאוף, ניפגש בעונה הבאה. והופ, מתברר שנפתחה העונה. ועוד בטיימינג הכי דרמטי שיכול להיות, ערב מפגש הענקיות. מפתיע? אולי את מי ששכח שמכבי ת"א כבר איבדה פער עשר נקודות במהירות הוויניסיוס. ולא בהיסטוריה הרחוקה, ממש העונה. שוב מתברר שמכבי ת"א של רובי קין היא קבוצה שאפשר לסמוך עליה שתסבך את כל מה שאפשר, ושלא תיתן לאוהדים שלה לשמוח מוקדם מדי. כלומר תיתן, ואז תתרסק בנוקאאוט.
זוכרים את שמינית גמר הקונפרנס-ליג נגד אולימפיאקוס? ההוא שנגמר בשישייה מביכה אחרי שהאוהדים והשחקנים בצהוב עברו לשלב השמפניות? כבר אז הבנו שיש פה קבוצה שמתקשה להתייצב על שתי רגליים מנטליות. לכו תדעו, אולי מחכה לנו אותו תסריט, רק בגרסת האביב של ליגת העל: מפח נפש שלא נגמר במשחק אחד, אלא נפרס כמו עינוי סיני על פלייאוף שלם.
אל תגידו אין מצב. את סיפור האליפות הזו, הרי, אפשר היה לסיים כבר באלף הזדמנויות. אז איך זה, החבר קין, שאנחנו מגיעים למפגש עם האלופה כשכל הז'יטונים על השולחן, כולל המפתחות של האוטו? איך קרה שלחיפה, שכבר הייתה במדרגות, המונית חיכתה למטה, נפתח פול קינג בפלופ?
ומהבלגנים של ת"א לאלו של חיפה. נניח שמחר בערב היא מנצחת. זה רחוק מלהיות מופרך. הירוקים הרי לא הפסידו ליריבתם העונה; והיא נותנת בראש כבר חודש; ודין דוד, הבינה המלאכותית של הגולים, לא מפסיק לכבוש; וגם פרנצדי פיירו אש; וערן זהבי, איפה הוא?; וחוץ מזה, סמי עופר מלא, ות"א בלי פליסיון מילסון.
ונניח שבעוד ארבעה מחזורים מתברר שמכבי חיפה לקחה אליפות, מה אז מבחינת מסאי דגו? כי כשברק בכר סגר בתחילת הפלייאוף לפרידה היה הסבר הגיוני שנוגע למבחן התוצאה. רק שבחיפה לא חיכו לסוף כדי לוודא שדגו נכשל במבחן הזה.
אז מה אם החתמת הבזק הזו שידרה שקברניטי חיפה פחות מאמינים בסיכוי להציל את העונה, בזמן שהתברר שהשחקנים והמאמן שידרו ההפך. בהיבט הזה, ניצחון ואליפות יהיו הישג גדול – אבל עם כוכבית של מבוכה. מאמן שלוקח צלחת לא צריך ללכת הביתה. ועדיין, זה יהיה הרבה פחות מביך מלשמוט אליפות אחרי שאתה מוביל עונה שלמה. אחרי שאתה הופך שנה בטוחה לשנת שמיטה.
ואחרי הכל, מחר, 20.30, סמי עופר, ראש בראש אמיתי. והאמת? אחרי כל מה שעברנו – מאמצי החזרה לחיים, לספורט, בתוך שגרת המלחמה הנוראית – מגיע לנו כדורגל שיעשה לנו טוב על הלב. כדורגל עד הסוף.
הארד של באר-שבע
הניצחון על הפועל באר-שבע יצר בהפועל חיפה פנטזיה שהמקום השלישי בהישג יד, אבל ההפסד 2:1 אמש לבני-סכנין יחד עם ה-1:2 של באר-שבע על ריינה ניפצו אותה. הפער שוב שמונה נקודות, וכשנותרו שלושה מחזורים לסיום רוני לוי צריך לקוות שאליניב ברדה יניף את הגביע כדי שגם הוא יקבל כרטיס לאירופה.
זאהי אחמד העלה את סכנין ליתרון בתוספת הזמן של המחצית הראשונה, גיא מלמד (92) השווה ואיתי בן-חמו (95) הכריע. בטוטו-טרנר, שערים מרהיבים של יוני סטויאנוב (19) ואולאד עומאר (25) קבעו 0:2 למארחת, ושלומי אזולאי (38) צימצם לריינה. (איתן גליקמן ושמעון אלבז)
