בכירי המשק כמו גם בכירי משרדי הממשלה הכלכליים הופתעו בסוף השבוע מנתוני הגירעון בתקציב המדינה. זה זינק כבר ל-7% מהתוצר ומאיים להגיע גם ל-8%-9% השנה. עם גירעון כה גבוה אין מקום להמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר, והממשלה תצטרך לקבל בקרוב החלטות קשות על קיצוצים כואבים בתקציבי משרדי הממשלה והשירותים לאזרחים ולהעלות מסים. זאת, למרות ששני קברניטי הכלכלה בממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לא אוהבים את הרעיון שיהיה צורך להטיל מסים חדשים.
ננסה לעשות סדר בנתונים המדאיגים, המשמעות שלהם, ומה יכולה הממשלה לעשות כדי לבלום את הידרדרות המשק למשבר חמור בקרוב, שיכלול לצד אינפלציה, גירעון עצום בתקציב המדינה, פגיעה בצמיחה וחשש מעלייה בשיעורי האבטלה. כל זאת בעת מלחמה שסיומה טרם נראה באופק.
מה הם נתוני הגירעון?
הגירעון בתקציב באפריל השנה זינק לשיעור גבוה מאוד של 7% מהתוצר הלאומי הגולמי של ישראל. זאת, כבר בחודש הרביעי של השנה, כאשר כבר עתה הוא גבוה יותר מהגירעון של 6.6% לשנת 2024 כולה, שאושר בממשלה רק לפני שבועות אחדים. העלייה היא מהירה ויצאה משליטה למעשה. במארס הסתכם הגירעון עדיין ב-6.2%, בפברואר הוא עמד על 5.6% מהתוצר. העלייה המדאיגה בגירעון נובעת בראש ובראשונה מהגידול הרב בהוצאות המלחמה לצורכי ביטחון, וגם במישור האזרחי, בשל המלחמה המתמשכת. בנוסף, קיימת כבר ירידה בגביית המסים, בשל האטה מחודשת מסוימת במשק, וגם האינפלציה המתגברת שוב מייקרת את המוצרים והשירותים גם לממשלה.
למה זה צריך להדאיג אותנו?
גירעון כה גדול בתקציב המדינה דומה בדיוק למינוס גדול שנוצר למשק בית בבנק. המשמעות היא שמוציאים הרבה יותר כסף ממה שנכנס וככה אי-אפשר להמשיך לאורך זמן. על כל משפחה במצב כזה לחשוב איך לצמצם הוצאות, לנסות ולהשיג עוד עבודה, כדי להגדיל את צד ההכנסות, ובלית ברירה ליטול הלוואות גדולות ולפרוס לשנים ארוכות. וזה בדיוק מה שקורה למדינה כעת: גידול בהוצאות ובהלוואות וצמצום בהכנסות.
מה עושים בממשלה?
לדאבוננו בממשלה עד כה לא נעשה דבר. שר האוצר, שביטל את סבסוד המס על הדלק, לא התפנה לעסוק בהתייקרויות ואף התבטא שבעניין הזה, שנוגע לכל אזרח במדינה, הוא יעסוק רק "אחרי רפיח". באגף התקציבים בראשות יוגב גרדוס, מתחילים כבר לגבש את התקציב לשנת 2025. אין ספק שיהיו בו גזירות לרוב, אולם הדיונים עדיין רק בתחילתם ואין לדעת גם עד כמה יגדל עוד הגירעון בהמשך השנה, מה שיחייב צעדים קשים מאלה הנשקלים כעת. הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, מתחיל ממש בעצם הימים האלה לחשב את הנתונים החזויים למדינה. כבר בחודש הקרוב יפרסם הכלכלן נומרטור חדש לשנת 2025 וכבר אין ספק שהנתונים יהיו חמורים בהרבה מאלה שנחזו עד כה.
מה צפוי לנו?
הצמיחה צפויה להיות נמוכה משמעותית מהתחזיות הקודמות, הכנסות המסים לא יגדלו כפי שנצפה, בעוד ההוצאות של הממשלה העצומות, עקב המלחמה המתמשכת והצורך לתמוך במפונים ובבעלי העסקים, בעיקר בצפון שננטש, רק יגדלו. לכן הגירעון יגדל מאוד. זאת, כאשר אין כעת, נוכח ההתייקרויות הרבות במשק, תחזיות לירידה קרובה באינפלציה ולכן גם הריבית לא צפויה לרדת בשיעורים משמעותיים.
אז מה ניתן לעשות?
כרגיל, ובלית ברירה, מי שישלמו מכיסם כספים לכסות לפחות חלק מהגירעונות, יהיו אזרחי המדינה. המסים הישירים, מס הכנסה ומסי נדל"ן, והן העקיפים, כמו מס ערך מוסף, מכס ומסי קנייה יהיו חייבים לעלות. במשרד האוצר יצטרכו להחליט אילו מסים יועלו, בכמה אחוזים ומתי. ייתכן שייקבעו גם מסים חדשים ויבוטלו פטורים ממס. במשרד האוצר ידונו בשבועות הקרובים על העלאת המע"מ באחוז אחד כבר ב-1 ביולי השנה במקום ב-1 בינואר הבא. הסיכוי לכך גבוה למדי. לעומת זאת, רעיון שהועלה בימים האחרונים להעלאת המע"מ ב-2 אחוזים לא ייצא אל הפועל וסיכוייו נמוכים. וזאת יש לדעת: כל עלייה באחוז במע"מ תגדיל את הכנסות המסים בשנה ב-7.5 מיליארד שקלים. המס הזה קל יחסית לגבייה וההכנסה ממנו למדינה עצומה.
עוד צעד שנלקח בחשבון הוא הקפאה של מדרגות מס ההכנסה בינואר 2025, כאשר המשמעות היא לא להצמיד את המדרגות לעליית האינפלציה.
יש עוד צעדים?
חלק מהצעדים הנדונים הוא ביטול חלק מהפטורים ממס. המדובר ברעיונות לבטל את הפטור ממע"מ באילת, ולבטל את הפטור ממע"מ על ירקות ופירות וגם על שירותי תיירות. הסיכויים נראים נמוכים למדי, עקב התנגדות נמרצת של ראש הממשלה מטעמים פוליטיים.
עוד בתכנון הפעלת נוהל "גילוי מרצון", כבר ב-1 ביולי, שבמסגרתו משתמטים מתשלומי מסים על הכנסות בחו"ל, וכנראה גם מדירות להשכרה בארץ, יוכלו להתוודות ולהסתפק בתשלום המס שלא שילמו, בצירוף ריבית והצמדה, אך לא יועמדו לדין פלילי ולא יצטרכו לשלם קנסות וכופר על העלמות המס שביצעו. כך יגדלו הכנסות המדינה ממסים כבר השנה, אולי אפילו במיליארדי שקלים. הסיכויים לכך גבוהים מאוד.
צעד נוסף הוא העלאת חלק ממיסי הנדל"ן. הדיונים בנושא הזה יצטרכו להתחשב בחשש מחידוש התייקרות הדירות והסיכויים לכך בינוניים.
ניתן לייקר אגרות ממשלתיות, כמו אגרות רכב, אגרת שלטים וכדומה, והסיכוי לכך גבוה.
עוד אופציה היא להעלאת מס היסף למשתכרים שכר גבוה של מעל כ-700 אלף שקל בשנה מ-50% מס הכנסה (47% המס המרבי הרגיל פלוס 3%) ל-52%. לחצים של בעלי ההון ימנעו כנראה צעד כזה. הסיכוי נמוך.
עוד רעיון שעולה בכל פעם מחדש ונפסל הוא הנהגת מס ירושה. הסיכוי נמוך מאוד עד אפסי.
מה המשמעות של כל זה על האזרחים?
אין כלל ספק שיבוצע בקרוב קיצוץ משמעותי נוסף, למורת רוח השרים. ההצעה תהיה, כנראה, לבצע קיצוץ רוחבי חדש נוסף בתקציבי כל משרדי הממשלה סביב 3%. הפעם הקיצוץ צפוי יהיה לכלול גם את תקציבי הביטחון, המשטרה, הבריאות, החינוך והרווחה. אין כלל ספק שמצבם הכלכלי של האזרחים יורע, לפחות בשנתיים הבאות. המשמעות תהיה ירידה של ממש ברמת החיים בישראל. לא בשורה מעודדת בימים של מלחמה, נפגעים רבים, חטופים שמוחזקים על ידי ארגון מרצחים וכאשר רבים מתושבי הצפון רחוקים מבתיהם. בכל מקרה הגיע הזמן שממשלת ישראל תחדל ממנהגה לאחרונה פשוט להתעלם מהמצב, ותפתח בדיונים מרתוניים נמרצים, כדי להפעיל בהקדם תוכנית חירום כלכלית רחבת היקף ויעילה.
