וולקאם יורופפפפפ, וולקאם יורופ ססגונית ונאיבית שכמוך. וולקאם 4 טון נאמברים במצב צבירה זיקוקים והעמדת פנים.
איך הראינו לך, איך.
בקסם של אנדרדוג כפרה עליה כבשה אמש את מעוז הצביעות והנצנצים של אירופה. את מעוז ה-לכולם-יש-מקום, גם לאלה שרוצים לרצוח אותנו. את מעוז היצירתיות, כל עוד המילים לא כואבות/אמיתיות/מקלקלות לנו מדי. את מעוז ה-את-לא-חושבת-שהנוכחות-שלך-מסכנת-את-כולנו?
למי שלא שמע, זו הייתה השאלה שעיתונאי פולני הפנה לעדן גולן. איזו שאלה נוראה, שהיא מטאפורה נוראה עוד יותר. כי זה לא רק האירוויזיון. בעיני רבים מדי בעולם, הנוכחות של כולנו, הישראלים, מסכנת אותם. טיפשים שכמונו, עושים להם ברדק עם האיסלאם.
"בומצי בים, בומצי בם, סיי הלו טו איסלאם", להקת אבבו של דאעש כבשה ב-2016 את האירוויזיון על רקע תפאורת לבבות ורודים.
ב"ארץ נהדרת" כבשה, לא במציאות. במסגרת מערכון שבא לדבר, כלומר לשיר, על הנאיביות האירופית. על המציאות המדומה שלהם. על הפוליטיקלי קורקט המעוות שלהם.
אז זה היה דאעש, היום חמאס. ארגון טרור שחטף תינוקות וזוכה ליותר מדי מחוות, מעל ומתחת לפני השטח, בתחרות שהיא אירופה.
אחח, הצביעות של אירופה.
"היום זה אנחנו, מחר אתם. יא עיוורים, אידיוטיים שימושיים", דני קושמרו תקף ב"אולפן שישי" את האירופים, אחרי שהאו"ם אישר את הרשות הפלסטינית כחברה בארגון.
הצביעות של אירופה היא במראית העין של הנאורות. בהפיכת סכסוך מורכב, עם תוקף רצחני, לסיפור שטוח, דו-ממדי, של כובש ונכבש, של לוחמי חופש מדוכאים. תוך עצימת עיניים מול המרכיב הדתי, הפרימיטיבי, החשוך. מרכיב שהולך ומתפשט בעולם.
ובימים שבהם ההסברה שלנו כושלת בלהסביר איפה החושך ואיפה האור, באה "ארץ נהדרת". ובדרכה הסאטירית, שהופכת פחות ופחות מחויכת, מנערת את השטיח לא רק מתחת לארץ הנעדרת שלנו - אלא גם מתחת לאירופה הנעדרת שלהם.
אז לפני שמונה שנים זה היה "בומצי בים, בומצי בם", ועכשיו, ערב התחרות הנוכחית, ב"ארץ נהדרת" הלבישו את עדן גולן כמוסלמית, שמברכת "דוואי עליכום".
ימים מורכבים יש ל"ארץ נהדרת". הרבה אמת עצובה להציף. הרבה משימות שאף אחד לה סיפר להם עליהן, לפני שבחרו לעבוד בלהצחיק. "לתת נחמה", "להיות המד"א של הנפש", "לשמור על המוראל, החוסן הלאומי", חברי הקאסט פירטו את התפקיד שלהם בימים הללו בראיון ב"אולפן שישי". ראיון שהיה פחות עומק, יותר פריקה של תחושות מצד אלו שנדרשים להעלות חיוך כשאין שום סיבה לחייך.
אתמול, בכל אופן, מפגן האחדות המדומה ועצימת העין הקולקטיבית הגיעו לשיא, בבמה של אירופה. מזל שבלשיר אנחנו יותר טובים מלהסביר. וכמה חבל שאי-אפשר היה לשלוח בנוסף את "בומצי בים, בומצי בם" של 2024.
איך אומרת מגישת הבי-בי-סי, בגרסת ליאת הר לב: סו אן פייר.
בכל מקרה, וולקאם יורופ, תתעוררי יורופפפ.
בקטנה
ראיתם אולי את ההוראה של אהרוני לרותי ברודו ב"מאסטר שף", "לא לדבר בפה מלא?" וואלה צודק. כל ילד יודע. אסור לדבר בפה מלא. וגם לא ללכת יחפים בחוץ. ולא להסתכל לשמש בעיניים. ולא לשתות קולה ואבטיח ביחד.
