שוטר התנועה רס"מ שרון ליבוביץ' יצא ב-5:30 בבוקר ב-7 באוקטובר מביתו ביישוב אבשלום למשמרת שגרתית בכבישי הנגב. הוא נפל בלחימה תוך כדי ניסיונות הצלת חיים של מבלים במסיבת הנובה. ליאור, בתו, החליטה להמשיך בדרכו, והיום היא חניכה בקורס שוטרים. "אני גאה להיות הבת של השוטר שרון ליבוביץ'", היא אומרת.
רס"מ ליבוביץ' שירת כשוטר תנועה במשטרת אופקים. "אבא שלי מת באופן שהוא רצה, במדי משטרה ומציל חיים, ויש בכך מעט נחמה", ליאור מספרת, "הוא נלחם להגן על אנשים ועל המדינה שלנו".
ליבוביץ' ז"ל קבור בבית עלמין ביבול שליד היישוב אבשלום בעוטף עזה. בתו תעלה היום לקברו כשהאבל הלאומי לראשונה יהיה קשור לפרטי. "זה יהיה רגע מרגש וקשה", היא אומרת.
ב-7 באוקטובר היו ליאור בת ה-19, אמה סיוון ושלושת אחיה הצעירים בממ"ד בביתם כשמחבלים חדרו ליישוב. הם נאלצו להסתגר שם עד יום שני בבוקר, בסך הכל כ-48 שעות. המשפט האחרון ששמעו מאב המשפחה, בשיחת טלפון אחרי 7:00 בבוקר, היה "הכל בסדר, לא יכול לדבר".
רס"מ ליבוביץ' הוגדר נעדר במשך שבוע, עד שהמשפחה התבשרה שגופתו זוהתה. עד לאחרונה ליאור לא עלתה לקברו. מותו תפס אותה לפני גיוס לצה"ל. "כבר בהכנות להלוויה אמרתי לאמא שאני מתגייסת למשטרה, הולכת בעקבות אבא", היא נזכרת.
ליאור אכן התגייסה למשטרה, כשוטרת שח"מ (שירות חובה משטרה). "אני מתכוונת להמשיך שם גם אחרי השחרור ולהיות קצינה", היא מסמנת מטרה. "הקבר של אבא עדיין לא מדבר אליי", היא אומרת, "עבורי יש בו משמעות שזה נגמר. אני מעדיפה להרגיש את אבא, כשאני במדי משטרה, כשאני בקורס שוטרים, במטווחים. תמיד חושבת וכואבת כמה חבל שהוא לא ראה אותי חוזרת הביתה במדים. אני עדיין לא משלימה עם זה שהוא נפל. אבא נהרג בגיל 42. הוא התגייס למשטרה לפני 12 שנים, וזה היה עבורו הגשמת חלום. הוא שקל כ-120 ק"ג והוריד כ-40 ק"ג כדי להיות שוטר".
היא מספרת שעד שיצאה לקורס שוטרים, "שיבצו אותי באגף התנועה במשטרת אופקים. זה המקום שאבא אהב, הוא שירת עם החברים שלו. ישבתי למשל בניידת שאבא ישב בה. מצד אחד זה היה קשה מאוד, מצד שני יש בזה סוג של נחמה. אבא בטח גאה לראות אותי ממשיכה בדרכו".
ליאור נזכרת כעת בשיחה עם אביה, חודשים לפני שנפל. היא אמרה לו: "אבא, אני רוצה להיות שוטרת". הבעת פניו חרותה עדיין בזיכרונה. "הוא הסתכל עליי, חייך ואמר: 'באמת?'"
מעל קברו, ליאור אומרת כעת "אבא, אני באמת שוטרת", ומצדיעה.
