בשבוע שעבר, כשניקולה יוקיץ' מדנבר זכה בתואר ה-MVP של ה-NBA בפעם השלישית בארבע העונות האחרונות, שאקיל אוניל ערך איתו ראיון ולא חסך בכנות. "אתה יודע שאני אוהב אותך, אתה השחקן הכי טוב בליגה ואני רוצה לברך אותך", ריכך שאק את המכה, "אבל רק כדי שתשמע ממני קודם, אני חושב ש-SGA היה צריך לזכות בתואר. אבל קבל את ברכותיי".
ב"ברכה" הזאת היו בערך את אותם החן והעדינות של זריקת עונשין של שאק. אבל מאחורי חוסר הרגישות יש גם מעט אמת: SGA, הלא הוא שיי גילג'ס-אלכסנדר, הוא שחקן כדורסל מושלם. אבל עדיין ישנה בעיה אחת: כדי שהראשונה במערב אוקלהומה סיטי לא תודח כבר בחצי גמר המערב מול דאלאס, הוא יהיה חייב להפוך למושלם קצת יותר.
לא מפתיע במיוחד שסיפור ההצלחה שלו באוקלהומה, מועדון נפלא באיתור וטיפוח שחקנים, התחיל בפספוס של הקבוצה המנוהלת הכי רע ב-NBA ושל זו שמקבלת את ההחלטות הגרועות ביותר. שארלוט בחרה בגארד הקנדי במקום ה-11 בדראפט 2018, ואז העבירה אותו מיד לקליפרס תמורת מיילס ברידג'ס (האיש שחשוד בהכאת בת זוגו). אל-איי קיבלה ממנו שנה מבטיחה, ואז נתנה אותו לת'אנדר במסגרת הטרייד על פול ג'ורג', שלא הוביל את הקליפרס לשום מקום. אוקלהומה, לעומת זאת, נדהמה לגלות לאורך השנים עד כמה ניצחה בעסקה הזו.
זה לא היה חלק – שיי הוכיח את האיכות שלו בכל פעם ששיחק, אבל החמיץ המון משחקים בשלוש העונות הקודמות לנוכחית בגלל פציעות. בשנה שעברה, כשהתחיל להתייצב, הוא הפציץ ממוצע של 31.4 נקודות. השנה, עם מאמן העונה מארק דייגנולט וסגל צעיר שמתפקע מכישרון, הת'אנדר השתדרגו מהמקום העשירי לראשון במערב. בין לבין, הוא שלט הקיץ באליפות העולם, דורג ראשון במדד היעילות בטורניר, והעלה את קנדה על הפודיום אחרי ניצחון על ארה"ב במשחק על הארד עם 31 נקודות ו-12 אסיסטים. בזכות זאת, המדינה חולת ההוקי הפכה אותו לכדורסלן השני בלבד בהיסטוריה שמוכתר לספורטאי השנה בקנדה.
חיבור היכולות שלו מדהים – סקורר טהור; מנהל משחק מעולה; מנהיג שקט ומוצלח בגיל 25; אתלט אדיר; שחקן הגנה עילאי שהוביל העונה את הליגה עם שתי חטיפות למשחק (יחד עם דיארון פוקס מסקרמנטו). רק דבר אחד חסר לו – ריצה עמוקה בפלייאוף. וזה נכון לכל הקבוצה.
הת'אנדר ספגו אתמול לפנות בוקר 105:101 בדאלאס, ונמצאים בפיגור 2:1 בסדרה. הם פתחו אותה בהצגה של 22 הפרש על המאבריקס, אבל הניסיון של לוקה דונצ'יץ' וקיירי ארווינג מדבר חזק מאז. שיי ממשיך להיות הטוב בקבוצתו, 31 נקודות בממוצע בשלושת המשחקים, אבל חבריו התחילו לרעוד קצת, והוא יהיה חייב להרים אותם ולקחת יותר על עצמו כדי להתגבר על האתגר. אולי הישג כזה כבר יוביל אותו בשנה הבאה לתואר ה-MVP.
