מדינת ישראל ציינה אתמול 76 שנים להיווסדה, אבל קשה לומר שהיא ממש חגגה את האירוע. הצל של אירועי 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל והחטופים הנמקים בעזה היה נוכח להפליא כמעט בכל אירוע.
2 צפייה בגלריה
yk13923687
yk13923687
(עימותים בבית העלמין ברחובות | צילום: שאול גולן)
שלשום, בשעה 11:00, נשמעה ברחבי הארץ צפירת דומייה לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ומיד אחר כך החל הטקס הממלכתי בהר הרצל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שענד על דש חליפתו את סיכת החטופים, אמר בטקס: "זה או אנחנו, ישראל, או מפלצות החמאס. או קיום, חירות, ביטחון ושגשוג או כיליון, טבח, אונס ושעבוד". נאומו של נתניהו עבר ללא הפרעות מיוחדות. אחד מהצופים החזיק במחאה דגל ישראל ועליו הכיתוב "7.10". עם סיום נאומו של ראש הממשלה נשמעה מהקהל הקריאה "מלך", ובתגובה לכך קרא משתתף באירוע לעברו של נתניהו: "לקחת את הילדים שלי". שר הביטחון יואב גלנט דיבר בטקס על חרבות ברזל, ואמר כי "זו מלחמת אין ברירה, מלחמה שתעצב את חיינו בעשרות השנים הבאות".
בטקס נאמה גם דוריס, אמו של גיא אילוז שנחטף ממסיבת נובה, נרצח בעזה וגופתו עדיין שם. היא פנתה לנתניהו בדמעות ואמרה: "תחזיר לנו אותם". אחר כך הוסיפה: "בעוד ארבעה חודשים אני אמורה לעלות לקבר של גיא. לאן אני עולה? מה אני עושה? אין לי אבן".
2 צפייה בגלריה
yk13923829
yk13923829
האזעקה במהלך הצעדה בשדרות | צילום: חב"ד שדרות
גם בבתי העלמין התמונה הייתה שונה מתמיד. בצפון המופגז, משפחות החללים לא יכלו להגיע להתייחד עם יקיריהם. מי שתפס את מקומם בחלקת נופלי צה"ל וכוחות הביטחון בבית העלמין בקריית-שמונה היו חברי כיתות הכוננות וחיילי צה"ל, ובראשם מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין.
בבתי עלמין שונים ברחבי הארץ נתקלו פוליטיקאים במחאות חריפות. באשדוד קראו אנשים לעבר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, "פושע", "החוצה" ו"תתבייש" ובמקום היו גם דחיפות בין נציגי משפחות שונות.
בחולון נשמעו קולות מחאה לעבר השרה מירי רגב, שאמרה לאחר הטקס: "אני מכבדת את אלה שהפריעו ומבינה את חוסר האמון, אבל יש ימים שבהם צריך לשים את המחלוקות בצד".
בטקס בנתניה נשמעו קריאות מחאה לעבר השרה גילה גמליאל. בבית העלמין קריית שאול בתל-אביב נאם שר הביטחון יואב גלנט כשמולו מונפים שלטים שבהם נכתב "הדם על הידיים שלך". ברחובות קראו משתתפים לעבר השר יצחק גולדקנופף: "בושה, לך הביתה, גנב", ודרשו שלא יניח זר. בנהריה מחו משפחות שכולות על נוכחות השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית.
גם אירועי יום העצמאות היו הפעם שונים לגמרי. במהלך צעדה שנערכה בשדרות נורו לעבר העיר שתי רקטות, והמשתתפים נשכבו על הקרקע. רקטה אחת יורטה והשנייה נפלה בשטח פתוח.
הטקס המרכזי בהר הרצל הוקלט מראש ללא נוכחות קהל. משפחות הנרצחים והחטופים ערכו במקביל לשידור טקס המשואות המוקלט אירוע חלופי תחת הכותרת "כיבוי משואות והדלקת תקווה". בין המשואות שכיבו היו "משואת הפקרת הביטחון", "משואת הפקרת החטופים", "משואת ההתנערות מאחריות" ו"משואת שחיקת משפחות המילואים". איל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז”ל שנרצחה בחמ”ל בנחל עוז, כיבה את “משואת היוהרה” ואמר: “אני עומד כאן כדי להזכיר לא רק את אלה שחייהם ניטלו מהם בכוח, באכזריות, אלא כדי להכיר בכישלונות המדינאים, בכירי הדרג הצבאי, המערכת. אש משואה זו תכבה כסמל לאור היוהרה של הממשלה, של הדרגים הגבוהים, שדרכם צריכה גם היא להגיע לסיומה”.
הבדל נוסף משנים קודמות: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השתתף אמנם באירועי יום הזיכרון, אך בחר לא להשתתף באירועי יום העצמאות – כולל טקס הענקת אות הנשיא לחיילים מצטיינים וטקס הענקת פרסי ישראל – הסתפק בשליחת סרטונים מוקלטים, והלך במהלך היום לבקר חיילים פצועים בבתי חולים. בכיר המקורב לנתניהו הסביר: "הוא מעדיף להתרכז במלחמה ובאתגרים שלה ופחות בחידונים וטקסים. אם היה הולך לחידון התנ"ך היו מבקרים אותו. כשהוא לא הולך – גם מבקרים אותו”.