על ראש הר חצרון, כשבאופק פס כחול חלש של ים המלח, עומדת אביב ממן (11) מקיבוץ בארי ומסתכלת סביבה. רוח חזקה מצליפה מכל כיוון, אבל היא ממוקדת בזיכרון. סבתא יהודית ז"ל וסבא שמוליק וייס ז"ל היו כאן רק לפני כמה חודשים, נהנו מאותו הנוף המדברי עם חבריהם מהקיבוץ, חבורת רוכבי השטח שכינו את עצמם "הבולבוסים". אביב מעולם לא הצטרפה לטיולים של סבא וסבתא, שהיו שמורים רק לקבוצה הסגורה. אבל היא ידעה על התחביב, ובעיקר ידעה כמה זה עושה להם טוב. "הם היו משוגעים על טיולים, תמיד ידעתי את זה וגם ראיתי את זה. אבל זה היה רק שלהם. הם לא היו סבא וסבתא רגילים. הם היו פעילים כאלה, תמיד בכושר גופני מצוין, שוחים בבריכה. הבית שלהם היה הדבר הכי כיפי שיכול להיות. בית של סבא וסבתא כזה, עם כל הדברים הטובים והטעימים.
2 צפייה בגלריה
(יעל וישי אדמתי, שגב ממן ובתו אביב, נכדתם של שמוליק ויהודית וייס ז"ל | צילום: ערן שלמה)
"אני זוכרת שבימי שישי, אחרי ארוחת הערב בחדר האוכל, היינו הולכים לבית שלהם לקפה ועוגות ומלא דברים מתוקים. ולמחרת - קבוע - הג'חנון של סבתא. כל הבית היה מתמלא ריח טוב. הם אהבו לארח אותנו, הבית שלהם היה פתוח תמיד. אבל לטיולים לא היינו שותפים - זה היה רק שלהם. מדי פעם היינו מצטרפים לטיולים באזור. הם היו מטיילים המון עם הבולבוסים שלהם, בלי סוף. כמה אנרגיות היו להם, אף פעם לא הבנתי את זה". סיפרה אביב.
הם היו חבורה סגורה בבארי, ה"בולבוסים", כך הם כינו את עצמם. כולם בעלי ג'יפים. חבורת רוכבי שטח שאהבו טבע וטיולים, חרשו את הארץ לאורכה ולרוחבה, אבל בעיקר אהבו להיות יחד. אחת לחודש הם נהגו לצאת לטיול, חד-יומי או עם לינה בשטח. הג'יפים של חברי הקבוצה היו תמיד מצוידים בכל מה שנהג שטח צריך, מאמצעי ניווט ועד פק"ל קפה. מדי פעם הצטרפו לטיולים חברים קרובים ובני משפחה שגם הם נרצחו ב-7 באוקטובר, כמו חגי אבני ז"ל, חן אבן ז"ל, זאב הקר ז"ל ואילן וייס ז"ל, אבל הקבוצה הגרעינית תמיד הייתה יחד: בני הזוג יעל וישי אדמתי, בני הזוג שמוליק ויהודית וייס ז"ל, אריק קראוניק ז"ל ואשתו סיגל, ונוי שוש ז"ל.
הטיול האחרון שלהם יחד היה לרמת מדבר יהודה ונקודות תצפית על ים המלח והנחלים באזור. בשבת השחורה שמוליק נרצח בביתו ואילו יהודית נחטפה ונרצחה בשבי, וגופתה מוחזקת בידי חמאס. אריק קראוניק, רבש"ץ בארי, שהיה מהראשונים שנתקל במחבלים, נפל במרוצת ההסתערות. רס"ן (במיל') נוי שוש, חבר כיתת הכוננות, נרצח בממ"ד בביתו כשהגן על אשתו וילדיו הקטנים. אשתו, מחול, טיפלה בו עד שמת מפצעיו. ברוב תושייתה היא לקחה את אקדחו וירתה לעבר המחבלים, ולבסוף הצליחה לחלץ את עצמה ואת הילדים מהחלון לאחר שהמחבלים הציתו את הבית.
מהחבורה המקורית נשארו רק בני הזוג אדמתי, ששרדו את הטבח בנס. אחרי שסיפורם פורסם ב"ידיעות אחרונות", רוכבי שטח רבים בארץ התעניינו בקבוצה שנגעה לליבם. לרוכבי שטח בג'יפים יש שפה מיוחדת, אהבה משותפת לטבע, שיטות נהיגה ודרכי חילוץ שרק הם מבינים. "לרוכב שטח יש כלל מאוד ברור. לא מפקירים אף אחד בשטח, אף פעם ולא משנה מה קורה. אלו קודים ברורים מאוד שאפילו לא צריך להזכיר אותם מרוב שהם חקוקים בלב. אם קורה משהו למישהו - זה נוגע בכולם, כואב לכולם, ורותם את כולם לעזרה", מסביר ישי.
• • •
הרצח של ארבעת חברי הבולבוסים של בארי הביא רוכבי שטח מכל הארץ לשחזר את מסעם האחרון של הבולבוסים במדבר, לזכרם. חברת "המזרח", יבואנית לנד רובר, ומועדון הלקוחות נרתמו למשימה, יצרו קשר עם בני הזוג אדמתי והציעו להם לצאת למסע חד-יומי לזכר ארבעת חבריהם שנרצחו. ישי ויעל שמחו על היוזמה, אלא שגם הם לא הבינו את עוצמת האירוע. מהרגע שלנד רובר הודיעה על המסע המתכונן, החל שיטפון פניות של רוכבי שטח שביקשו להצטרף. בשבוע שעבר הם נפגשו ויצאו בשיירה ארוכה אל המסלול האחרון של חברי הבולבוסים במדבר יהודה, כאשר בני הזוג אדמתי, שחזרו לפני יותר מחדש לגור בבארי, מובילים את מסע האקסטרים. למסע הצטרפה גם אביב, הנכדה המתוקה של בני הזוג וייס שעדיין שוהה עם בני משפחתה וקהילת בארי במלון בים המלח, וכן מדריך השטח עופר אוגש, שתיכנן את המסלול יחד עם בני הזוג אדמתי.
יעל אדמתי היא נווטת חוד נדירה. שולטת במפות, מכירה כל כיפה או שלוחה במפה, כל ערוץ נחל או הר. בתוך שניות היא יודעת לחשב מסלול, והכל מהראש, בלי סיוע טכנולוגי, רק בעזרת מפת סימון שבילים. יעל גם הייתה הנווטת הראשית של הבולבוסים. "אני בסך הכל הנהג, ואני עושה מה שהיא אומרת לי", אומר ישי אדמתי שמוביל את השיירה. באותה שבת בבארי, ישי עמד בבית ומחוצה לו והגן על בני המשפחה שהיו בממ"ד כשירה באקדחו האישי לעבר מחבל שניסה לפרוץ לבית. כשהוא יושב מאחורי ההגה, הוא נהג מופלא שעובר כל מכשול בשטח בלי בעיה, ממוקד בנהיגה ושומר על חוש הומור.
"אני די בשוק מכמות הנהגים שהגיעו", אומרת יעל. "זה מרגש לראות שהסיפור שלנו נגע בהם. לא הכרנו אותם, לא פגשנו אותם קודם, אבל הם החליטו שהם חייבים לעשות מעשה. אין דרך טובה יותר לזכור את שמוליק ויהודית, אריק ונוי מאשר מסע כזה. זו הייתה האהבה הכי גדולה שלהם".
"יש כאן אנשים טובים, מלח הארץ", מוסיף ישי, "אנשים שאוהבים את נופיה של הארץ שלנו, שמכבדים את הטבע ואת האדם באותה מידה. מרגש אותי לראות שהם הגיעו בהמוניהם. הסיפור של הבולבוסים פשוט נגע בהם כי החברות בין נהגי שטח היא מעל הכל ותמיד יש ערבות הדדית".
• • •
השיירה נוסעת במסלול הטיול האחרון של הבולבוסים, שיצא לדרך מכפר הנוקדים, בואכה מצדה, דרך בריכת צפירה, נחל עדשה, נחל הרדוף, תצפית נחל משמר ועוד שורה של נקודות תצפית וחציית גאיות. עופר המדריך נדהם מיכולות הנהיגה והניווט של בני הזוג אדמתי. "הם ברמה סופר-גבוהה", הוא מעיד אחרי כמה שעות של נהיגה. "יש כאן כמה נהגים ששמתי עליהם עין כדי לוודא שהם לא עושים טעות ועלולים להתהפך או ליפול, אבל לישי ויעל אני לא דואג. הם מקצוענים".
בדרך עוצרים לקפה וקצת אוכל. השיחות בין הנהגים הן סביב סוגיות שקשורות לנהיגת שטח, כמו איך לרדת עם הג'יפ אל תוך ערוץ נחל מלא בסלעים מבלי להיתקע או לפוצץ גלגל. בן רגע הבולבוסים הפכו לחבורה ענקית שחבריה הכירו רק לפני כמה שעות, אבל נדמה שהם מטיילים יחד כבר שנים. זו כימיה השמורה להם בלבד".
גלית עיני, מנכ"לית חברת לנד רובר שיזמה ואירגנה את המסע, סיפרה בהתרגשות כי "כששמענו על הסיפור של הבולבוסים מבארי הרגשנו שאנחנו חייבים לעשות משהו, כי ככה זה בקהילת נהגי השטח. רצינו להכיר אותם מקרוב, לשמוע את הסיפור שלהם ולעשות משהו על מנת להזדהות איתם, לפחות בתחום שלנו. הם עשויים מאותו החומר שאנחנו עשויים: אוהבים טיולים, נהיגה, שטח, אקסטרים ובעיקר אוהבים חברה. לא יכולנו לשבת בחיבוק ידיים כששמענו עליהם. כשפתחנו את ההרשמה וסיפרנו על המסע הצפוי, כמעט כל חברי המועדון רצו להצטרף. באיזשהו שלב עצרנו את הרשימה. זה היה מטורף. זה כבוד גדול להכיר את החבורה המופלאה הזו ובעיקר זו הדרך שלנו להנציח את חבריהם שכבר אינם".
"אם החברים שנרצחו היו יודעים כמה אנשים באו למסע הזה להנציח אותם זה היה מרגש אותם בטירוף", סיכמה יעל. "הם היו אנשים של אנשים, אוהבים את כולם ואוהבים את השטח. הם חסרים לי נורא. לצערי חבורת הבולבוסים כבר לא קיימת בשלב הזה בחיים, אבל אולי בעתיד נצליח לבנות משהו אחר וחדש. אני מקווה שככה יזכרו אותם". •
