את השורות הבאות חלק גדול מכם קוראים ככל הנראה לאחר עוד יום של עמידה בפקקים האינסופיים של גוש דן, שהפכו לשגרת חיינו. הפתרון ארוך הטווח של המדינה לכאוס התחבורתי הזה הוא מעבר של התושבים משימוש ברכב פרטי לתחבורה ציבורית. כדי שזה יתממש צריכים לקרות לא מעט דברים שנמצאים כרגע בתהליכים, כמו הרחבת מסילות רכבת ישראל במסדרון איילון, הוספת שני קווי רכבת קלה וכניסתם של שלושת קווי המטרו לחיינו, לצד שירותי אוטובוסים יעילים ומהירים. במשרד התחבורה מעריכים שזה יקרה בתוך עשור וחצי, עד שנת 2040.
בכל מקרה, לפי התוכניות לא רק היצע התחבורה הציבורית ישתנה – גם הנגישות בין סוג התחבורה הציבורית תעבור מהפך: כחלק מפרויקט המטרו שעליו עמלים בימים אלו במשרדי החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) בחולון, מתוכננת הקמה של שישה מרכזי תחבורה משולבים (מתח"מים) לאורך תוואי המטרו, שיקשרו בין קווי המטרו לקווי רכבת כבדה, רכבת קלה ואוטובוסים (מתחם שביעי. לצידם יוקמו מרכזים גדולים של תעסוקה, מסחר, תרבות ופנאי, כולל גורדי שחקים, שגם יסייעו במימון פרויקט המטרו באמצעות הרווחים שיופקו מהם, וגם ימשכו יותר ויותר אנשים להשתמש בתחבורה הציבורית כדי לעבור דרכם ו/או לעבוד ולבלות בהם.
ששת המתח"מים ימוקמו לאורך ציר הרצליה-חולון, ככל הנראה בגלילות, בתחנות סבידור, ההגנה והשלום בתל-אביב, בתחנת יוספטל בבת-ים ובתחנת שדרות בן צבי בחולון. על פי ההערכות בנת"ע, רק במתח"ם השלום צפויים לעבור 80 אלף איש בשעות השיא. במתח"ם ההגנה יעברו 50 אלף איש בשעות השיא. בשלב זה עדיין לא ידוע איזה חלק מהמתח"מים יוקדש למסחר, למשרדים או לתרבות ופנאי. במתח"ם סבידור מתוכננים חמישה בנייני משרדים. במתח"ם השלום מתוכננים שניים. ברור שבכל מתח"ם יהיו אלפי מטרים רבועים של מסחר. לא מן הנמנע שבחלק מהמתחמים הגדולים נראה גם משרדי ממשלה, אולמות מופעים ואפילו בתי מלון לתיירים מחו"ל שיוכלו להגיע אליהם בקלות משדה התעופה בעזרת הרכבת וללון בהם.
"אני מאמינה שיהיה בהם שילוב מעניין של שימושים", אומרת דנה הנר, מנהלת אגף סטטוטוריקה ורישוי המטרו בנת"ע, "מצד אחד יהיו דברים פרקטיים כמו מינימרקט שבו יוכל אדם לקנות לחם וחלב בדרך הביתה, דרך מכוני כושר, ועד אולמות כנסים ואירועים, שלאנשים יהיה קל מאוד להגיע אליהם בתחבורה ציבורית. החשיבה שלנו היא לא רק על שעות הפעלת התחבורה הציבורית, אלא גם על שעות הפנאי, ולהפוך את המתח"מים למוקדי בילוי כפי שקורה בשוק מחנה יהודה בימים אלו". בכיר במשרד התחבורה מגדיל ואומר: "קו הבילויים של תל-אביב שאנו מכירים כיום ישתנה, ויזוז מאזור קו החוף מזרחה. כל התפיסה האורבנית תשתנה, ואנו מדברים על שילוב של מהפכה תחבורתית ותרבותית".
"המתח"מים יהיו המהות של פרויקט המטרו", אומרת נועה אורן, המשנה למנכ"ל מטרו בחברת נת"ע. "המהות שלהם תהיה הקישוריות בין כלי תחבורה ציבורית במינימום מאמץ, ומסביב נבנה מרכזי תעסוקה ומסחר שיעזרו לממן את הפרויקט".
בנת"ע כבר מתכננים איך ייראו המתח"מים. על פי ההדמיות, שמתפרסמות כאן לראשונה, הכניסה לכל מתח"ם, למשל, תהיה מה שמוגדר במשרדי החברה "מונומנט" – שער כניסה בולט שלא יהיה אפשר להחמיץ. אך לאנשי נת"ע חשוב להדגיש את המאמץ המושקע בתכנון המעבר הטבעי של הנוסעים מכלי תחבורה אחד למשנהו. "כל החשיבה שלנו היא סביב המשתמש", אומר מנהל מחלקת המתח"מים ותכנון אורבני במטרו, עמוס ויינטרוב, "להביא את הבן אדם לדרך הכי קלה להגיע לכלי התחבורה הציבורית שהוא חפץ בו, עם מדרכות רחבות לטובת הולכי הרגל והרחקת כמה שיותר רכבים פרטיים מהמתח"ם. אנחנו נבטל רמפות באיילון כדי ליצור עוד שטחי הליכה ומדרכות רחבות. במתח"ם השלום נשים קירוי מעל לאיילון כדי שלאנשים יהיה יותר קל לנוע רגלית בין סוגי התחבורה הציבורית השונים, כאשר התנועה של נתיבי איילון תעבור מתחת. אנחנו אפילו בוחנים לשים מסועים בחלק מהמקומות שבהם ההליכה בין כלי תחבורה ציבורית אחד למשנהו גדולים. אנחנו יורדים לפרטים הכי קטנים כמו שימוש בכמה שיותר אור טבעי, ושהחזית לרחוב תהיה עם חלונות כדי שאנשים יוכלו להביט עליו וממנו".
התוכנית, שמקבלת גב רחב ממשרד התחבורה, קורמת עור וגידים גם בשטח. כבר היום פרויקטים שמוקמים, כמו המסילות הרביעית והחמישית במסדרון איילון, מכינים את האפשרויות לבנייה נוספת שתסייע לתוכנית, כמו קירוי נתיבי איילון בצומת השלום.
על פי ההערכות, המחת"מים ייפתחו בשלבים – חלקם עם פתיחת קווי המטרו וחלקם אחריו, אך התוכניות לבניינים שאמורים לפעול לצידם, כבר מקודמות בוועדות השונות. לצורך תכנון הפרויקט הוציאה נת"ע משלחות למספר מוקדי תחבורה גדולים בעולם, כמו תחנת הרכבת "פן" בניו-יורק, קינגס קרוס בלונדון ואפילו המתח"ם של העיר רוטרדאם בהולנד כדי ללמוד את הסוגיה. "ניסינו ללמוד מאחרים", אומרת הנר, "להבין את סדרי הגודל, את מפלסי התחבורה השונים והחלוקה שלהם לנושאי תחבורה ומסחר. להבין היכן זה עובד נכון ומה יתאים יותר לנו. כך לדוגמה, בארץ העלו את הרעיון שבחלק מהמתח"מים (בגלילות, סבידור וההגנה) האוטובוסים ייכנסו לתוך המתח"ם עצמו, ולא יחכו לנוסעים בחוץ, כאשר תחנות האוטובוסים, הרכבת הקלה והמטרו יהיו צמודות זו לזו, כדי שהנוסע יצטרך כמה שפחות ללכת בין אמצעי תחבורה אחד למשנהו".
חשוב לזכור שבדומה לפרויקטים תחבורתיים אחרים במדינה, הרבה עשוי לקום וליפול על נושא אחד קריטי – הפעלת המתח"מים בשבת. היסטורית, כפי שהוכח בקו האדום של הרכבת הקלה, הישראלים פחות עוברים לתחבורה הציבורית כל עוד היא לא מספקת שירות שבעה ימים בשבוע. גם אלה שישתמשו בה, ימשיכו להחזיק מכונית פרטית לשבתות, ואז אין ביטחון שלא יתפתו להשתמש בה גם בימי חול. צריך גם לזכור שהמציאות הישראלית כבר הוכיחה שעמידה ביעדים – ראו שוב הקו האדום — אינה הצד החזק שלה.
עוד עניין חשוב הוא האבטחה: בישראל 2024, עם מלחמה בדרום ובצפון וחזית פנימית רווית פיגועים, יצטרכו לשים עליו דגש רב. מוקדם עדיין לדעת איך ובאילו אמצעים טכנולוגיים ייבדקו מאות אלפי הנוסעים שיעברו במתח"מים האלה מדי יום. "יש כעת ניסיון לייצר שולחנות עגולים בנושא עם כל הגורמים", אומרת הנר, "וברור שנצטרך לשים על הנושא זרקור מיוחד. קשה היום להבין לאן הטכנולוגיה הולכת בנושא ובאיזו שיטה נשתמש, האם כמו ברכבת הקלה כיום, או כמו ברכבת הכבדה שבה יש מגנומטר. בסופו של יום מי שיכריעו הם גורמי המקצוע, אך השאיפה שלנו היא שהמעבר בין אמצעי התחבורה השונים יהיה מהיר ככל האפשר".
