למרות בקשתה של ישראל לדחות את הדיון, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יתכנס היום ומחר לאור בקשת דרום-אפריקה להוציא צווים זמניים נוספים נגד ישראל רקע הפעולה ברפיח, בהם צו לעצירת המלחמה. עו"ד ניק קאופמן, ששימש גם תובע וגם סנגור בבית הדין הבינלאומי הפלילי עונה על השאלות הבוערות.
מדוע פונה דרא״פ שוב לבית הדין?
מאז מתן הצווים בהחלטת בית הדין מתאריך 26.1.24 , פנתה דרא״פ לפחות פעמיים בבקשה לצווים נוספים – הכל בהתאם לקצב המלחמה בעזה ולהחמרת התנאים ההומניטריים בשטח. בבסיס הבקשה הנוכחית, השתלטות צה״ל על מעבר רפיח וחלוקת צווי פינוי לאוכלוסייה המתרכזת ברפיח. לפי דיווחים של ארגונים בינלאומיים רבים, ששימשו ראיות אף בדיונים בחודש ינואר, המצב ההומניטרי בעזה מידרדר עד לרעב מוחלט. בנוסף, ועל אף שהדבר לא נאמר בבקשה במפורש, סביר להניח שנציגי דרא״פ יזכירו את הסכנה לקווי אספקת סיוע הקיימים עקב המעשים האלימים של יהודים קיצונים שהמדינה אינה שולטת בהם.
מה המשמעות של אי-השתתפות בדיון, במידה והדרג המדיני יחליט שלא לשלוח נציגים מטעם ישראל לדיון?
משמעות אי-השתתפות של ישראל בדיון, הינה שבית הדין ישמע את הטיעונים של דרא״פ בלבד וייתן החלטה ללא קבלת העמדה הישראלית.
האם לישראל אין אפשרות לתבוע את החלפתו של השופט הלבנוני שלדברי גורמים בישראל פעל כאן בחוסר הגינות וקבע דיון בהתראה כה קצרה של יומיים?
ההתראה איננה כל כך קצרה, שכן אם הכתוב בבקשה לדיון הוא נכון מטרת הדיון תסוכל אם יידחה. אין כל אפשרות להחליף את הנשיא הלבנוני, והניסיון לייחס לו מניעים זרים, עלול להעיד על חוסר ביטחון ישראלי בצדקת עמדתה כיום.
כיצד תשפיע הצטרפות מצרים וטורקיה להליך ומדוע ארה״ב אינה פועלת כדי להגן על ישראל לאור תביעה זו?
ממשלת ישראל טרם השכילה, כנראה, להבין את עומק השפל שבו היא נמצאת בעיני הקהילה הבינלאומית. הצטרפותן של טורקיה ומצרים להליך, שהן מדינות חשובות ביותר בבלימת הטרור האיסלאמי, היא עדות עגומה לכך. מעבר לכך, דרא״פ היא מעצמה אזורית. היא וארה״ב אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר. אין זה סביר שדרא״פ הייתה מסכנת את יחסי הסחר הללו מבלי שהבינה, מערוצים דיפלומטיים, שארה״ב לא תתנגד לניהול כה עיקש של תביעה נגד ישראל בהאג.
האם בדיעבד ישראל טעתה שהשתתפה בתהליך?
ישראל לא טעתה כשהצטרפה להליך ונציגיה טענו בצורה משכנעת ומכובדת ביותר. אולם, מאז הדיון בחודש ינואר, השתנו הנסיבות בשטח והחשש לפגיעה בזכותם של העזתים להיות מוגנים מפני רעב המסכן את עצם קיומם כעם – כך נטען - נהיה חמור יותר. מכאן, טוענת דרא״פ כי יש צורך מיידי בצו המונע את המשך הפעילות הצבאית ברפיח.
מה יקרה אם ייצא צו עצירת מלחמה וישראל לא תציית?
אי-ציות לצו כזה יחזק את החקירה בבית הדין הבינלאומי, שכבר מתרכזת בטענות הרעבה כפשע מלחמה ופשע נגד אנושות.
