בדקה ה-90, כמו שקורה בכל משבר פוליטי משמעותי בישראל, נשלף הקלף האחרון של נתניהו בסוגיה שקרעה את הקואליציה: חוק הגיוס. היום אמורה הממשלה להגיש תצהיר משלים לבג"ץ בנושא, ובשבוע הבא ייפתח כנס הקיץ של הכנסת - הנושא הפוליטי הגדול שעל השולחן הוא החוק הנפיץ.
לאמיתו של דבר, נתניהו והחרדים לא הצליחו להגיע לשום פתרון יצירתי לחוק גיוס באקלים הפוליטי שאחרי 7 באוקטובר. גנץ וגלנט התנגדו לכל רעיון שלא יהיה מקובל על כולם, ח"כים בליכוד איימו במרד אחרי שהבינו את הסנטימנט הציבורי בעניין הגיוס, ומה שהסכים נתניהו לתת לא התקרב למה שהחרדים היו מוכנים לשמוע. לא יעדי גיוס, לא מכסות, לא סנקציות.
ראש הממשלה הודיע אתמול במפתיע כי החליט "לאמץ" את חוק הגיוס של ממשלת השינוי, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. מדובר בחוק שיצא ממשרד הביטחון תחת שר הביטחון דאז בני גנץ. "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה, החליט נתניהו לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת", נמסר מלשכת ראש הממשלה. "החוק הוכן אז על ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והוגש על ידי שר הביטחון דאז גנץ".
הכותרות אתמול דיברו על "תרגיל מבריק" של נתניהו. תרגיל? כן. מבריק? תלוי את מי שואלים. נתניהו התכוון להביך את גנץ, שתמך בזמנו בחוק אך הגדיר אותו כ"חוק גישור" לקראת הסדר קבוע בעניין הגיוס. במילים אחרות: נתניהו מניח חוק גיוס שמאפשר לו לטעון - "מה אתם רוצים ממני, אלה גנץ, לפיד וליברמן".
זמן קצר לאחר הודעת נתניהו פירסם גנץ תגובה חריפה שבה הכריז שבמצב הנוכחי הוא מתנגד לחוק, למרות שיזם אותו בכנסת הקודמת. הסיבה: המלחמה. "ראש הממשלה, מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה", אמר גנץ. "מתווה השירות הישראלי שעליו סוכם בממשלה הקודמת הוכן במערכת הביטחון כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם. חוק הגישור הזמני שהוגש, ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו, לא היה מספק אז, ואינו רלוונטי היום, במציאות שאחרי 7 באוקטובר. צה”ל צריך חיילים, מדינת ישראל צריכה משרתים ולא תרגילים פוליטיים". אביגדור ליברמן וגדעון סער הוציאו תגובות דומות ואמרו כי מה שהיה נכון פעם – כבר לא מתאים לעכשיו.
החרדים הם סיפור מרתק ביוזמת נתניהו. כאשר הם היו באופוזיציה והחוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת – הם צעקו גוועלד. יו"ר ש"ס אריה דרעי קרא להצעת החוק "פוגענית" וח"כ משה גפני אמר כי זהו "אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי". אבל עכשיו, כשהם חלק מהקואלציה והממשלה, הכל נראה אחרת. בכיר באחת המפלגות החרדיות הודה אתמול: "היינו אז באופוזיציה, היינו חייבים לצעוק. אבל זה החוק הכי מקל והכי מפשר שיכולנו לקבל". מי שעבד מאחורי הקלעים על היוזמה הזאת היה מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. נתניהו ופוקס שיתפו את ראשי מפלגות החרדים, ואלה הבטיחו לנתניהו: אנחנו איתך. במהלך הזה נתניהו מרוויח לכאורה: הוא נותן מענה משפטי לבג"ץ, שולח מבחינתו מסר הרגעה למערכת הפוליטית, ובעיקר – מרוויח זמן. אבל בקואליציה מודים שהסיכוי שחוק גיוס שיצא תחת ממשלת השינוי יגיע לקריאה שנייה ושלישית תחת ממשלת ימין מלא-מלא – שואף לאפס.
היום תדון בחוק ועדת השרים לענייני חקיקה. בסביבת נתניהו טוענים כי השיגו את הסכמת כל ראשי מפלגות הקואליציה לתמוך בחוק בכנס, אלא שבמגעים שניהל מאחורי הקלעים ראש הממשלה "דילג" על דמות מפתח: שר הביטחון יואב גלנט. גלנט הטיל בעבר אולטימטום לנתניהו והחרדים: הוא יתמוך בחוק הגיוס רק אם יהיה מקובל על כללי מפלגות הקואליציה, כלומר אם תינתן זכות וטו ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. גם אתמול, במסיבת העיתונאים שלו, הוא אמר דברים זהים. "עמדתי לא השתנתה. אמרתי - בכל חוק גיוס שיהיה מקובל על כל חלקי הקואליציה, אני אתמוך", אמר גלנט. "חוק שיובא באופן חד-צדדי, אני לא אעביר אותו, ומערכת הביטחון בראשותי לא תקדם אותו". גם יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון מהליכוד, הציב אמש אולטימטום דומה: "רק חוק גיוס שייתן פתרון צודק ונכון, שיביא מענה אמיתי לצורכי הצבא והמדינה, יעבור בוועדת החוץ והביטחון".
