גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד להצעת החוק לגיוס חרדים שיזם יו"ר המחנה הממלכתי לפני כשנתיים ושעברה בקריאה ראשונה - ושנתניהו הודיע כי יקדם מחדש.
הנימוקים העיקריים להתנגדות להצעה יהיו סביב המשך הפגיעה בערך השוויון בין המתגייסים לבין הלא-מתגייסים, והצפי לנטל קשה שיוטל על המשק, שרק יתעצם במהלך השנים הקרובות בשל הגידול במשפחות הלא-מתגייסים שאינם עובדים - והופכים לנטל על תקציב המדינה ועל המדינה ויגרעו מיכולתה להעניק תמיכות לגופים אחרים. היועמ"שית צפויה להתייחס גם למלחמה, שהכבידה את הנטל בשל גיוסים מתמשכים של צעירים ושל מילואימניקים.
בינתיים, בקרב ההנהגה החרדית, מי שמאותתים על הסכמתם לקביעת יעדים מספריים עולים לגיוס חרדים והטלת סנקציות בחוק על אי-עמידה בהם - הם הליטאים, שעד עתה התנגדו נחרצות. מדובר בביטוי נוסף לגישתם הפרגמטית, שכן בממשלה מבינים שמתווה שאינו כולל את שני המרכיבים הללו ייפסל מיד על ידי בג"ץ ותלמידי הישיבות ימצאו עצמם עריקים, והמוסדות - ללא תקציבים. בדגל התורה מאמינים שגיוסם של אותם לא לומדים ימלא את השורות, וכך לא יופעלו העיצומים המדוברים ומעמדם המיוחד של התלמידים "האמיתיים" יובטח. עם זאת, כדי להרחיק את עצמם תדמיתית מעיסוק בפוליטיקה, שוקלים הרבנים לפרסם הבהרה לציבור שלפיה החוק המוצע, גם אם יזכה להסכמת הפוליטיקאים, הוא כביכול חסר משמעות מעשית.
