גם הפסימיסטים מבין החזאים הכלכליים לא חזו את הזינוק הגדול בשיעור של 0.8% במדד המחירים לצרכן לחודש אפריל. התחזיות דיברו על מדד של 0.6% ואולי רק של חצי אחוז. אולם, שלל ההתייקרויות שהציפו את המשק בחודש של חג הפסח דווקא, עוד לפני הגל של "אחרי החגים" במאי שלקראתו כבר הכינו אותנו במפעלים – יחד עם העלאת שכר המינימום – עשו את שלהם.
נקדים ונאמר: אינפלציה בעת מלחמה, כאשר יש גם האטה מסוימת בפעילות המשק ובגביית המסים, עלולה להתפתח למצב כלכלי שנחשב לגרוע מכל: סטגפלציה. משמעותה היא זינוק במחירים לצד האטה במשק, עד כדי סכנת מיתון. אנחנו עוד לא שם, אבל נורות האזהרה נדלקו עם פרסום מדד אפריל.
המצב הכלכלי אינו מזהיר בתחומים רבים במשק: ענף הבנייה שרוי במשבר מהקשים אי פעם, מצב התיירות על הפנים. תקציב המדינה נתון בצרות, הגירעון הגיע ל-7%. שיעור הצמיחה במשק מצטמצם גם הוא, עקב המלחמה, והסכנה היא ששיעור האבטלה הנמוך מאוד (וזה מצוין!), יותר נמוך מאשר ברוב מדינות העולם, רק קצת מעל לשלושה אחוזים, עלול לעלות בחודשים הבאים. ותוסיפו לכל אלה את הפחתת דירוג האשראי.
אז מה צריך ואפשר לעשות עכשיו?
ועדת השרים לעניין ההתייקרויות שלא התכנסה כבר זמן רב, טוב היה אילו תוציא זימון לישיבת חירום כבר בשבוע הקרוב. הממשלה יכולה להחזיר בהחלטה, שאין צורך אפילו באישור הכנסת בגינה, את הפחתת המס על הדלק.
אפשר וצריך יהיה להכניס עוד מוצרי יסוד אחדים לרשימת המוצרים הנתונים בפיקוח מחירים. וצריך גם לשדר לחברות, למפעלים ולבתי המסחר, שיש כאן ממשלה שתעשה הכל כדי לעצור את כדור השלג המתגלגל בימי הקיץ החמים דווקא של עליות מחירים כמו במעגל קסמים.
כי זאת צריך להפנים: כאשר החלב מתייקר, גם העוגה מתייקרת, וכאשר המים מתייקרים גם העגבנייה מתייקרת. וכאשר החשמל מתייקר – כל הייצור מתייקר. ואת כל עליות המחירים האלה צריך לעצור בהקדם האפשרי.