1. מדינת ישראל עברה משברים כלכליים רבים ב-76 שנותיה. אחד הפתרונות שנמצא להתאוששות ממשבר תקציבי של הממשלה היה, כבר בשנת 1952, הטלת מלווה חובה או להציע מדי כמה שנים מלווה מרצון לאזרחי המדינה ולחברות הפועלות בה. כך מתקבלים בקופת המדינה במהירות רבה סכומי כסף גדולים ולפחות זמנית יש מימון לפעולות הדחופות הנדרשות לביצוע על ידי הממשלה.
2. הממשלה הטילה מלוות כאלה שוב ושוב וצברה מיליארדי לירות ושקלים מהציבור. כך הוטל בשנים 1961-1967 מלווה קליטה וחיסכון חובה. בראשית שנות ה-70 הוטל מלווה חובה ביטחון וחיסכון. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוטלו מלוות חובה ומרצון. ב-1975 המציאה הממשלה "מלווה תוספת יוקר" וגם "מלווה חיסכון למעבידים". בפעם האחרונה שבה גבתה הממשלה כסף מהציבור הייתה ב"מלווה מבצע שלום הגליל" ב-1982.
3. המשבר התקציבי הולך ומחמיר, אך עד כה לא שמענו שעולה שוב הרעיון של הטלת "מלווה מלחמת חרבות ברזל". ולמה זה יכול להיות פחות גרוע מפתרונות אחרים? פשוט מאוד: כאשר יעלו את שיעורי המע"מ, מס הכנסה, מיסי נדל"ן ואגרות רכב — הכסף עובר סופית לקופת המדינה. כאשר גובים את הכסף באמצעות מלווה, זאת בעצם הלוואה שמעניקים האזרחים לממשלה וכעבור שנים אחדות עליה להחזיר את הכספים שגבתה ללווים. לאזרחים זה יכול להיות פתרון עדיף מאשר לשלם עוד אחוז מע"מ או לשלשל לקופת המדינה עוד נתח מהמשכורת שהנטו שלה יצטמק.
