יש אליפויות שלא זוכים בהן כלל, יש כאלה שזוכים בהן פעם אחת, ויש, כמו זו של מכבי ת"א, שזוכים בהן שלוש פעמים.
בראשונה זכתה מכבי ת"א באליפות כשפתחה פער של עשר נקודות ממכבי חיפה. קריסה היסטורית – יתרון דו-ספרתי שהפך לפיגור שתי נקודות בפחות מחמישה שבועות – חייבה אותה לזכות באליפות בפעם השנייה, והיא שוב ייצרה פער של עשר נקודות. פעמיים יספיקו? לא ממש. נדרשה גם פעם שלישית. כאשר הפער איים להצטמק שוב, היא ניצחה בסמי עופר והדפה את האיום האחרון בתזמון ובמיקום המושלם – בביתה של המאיימת. אם העונה לא הייתה חייבת להסתיים מתישהו, נדמה כי מכבי ת"א הזאת יכולה הייתה להמשיך כך לנצח – לאפשר למכבי חיפה להיצמד, רק כדי לשוב ולהשאיר לה אבק.
אפשר כמעט לדמיין שהיא שואבת הנאה מיצירת אשליית הקרבה וניפוצה. הטנגו שרקדה עם מכבי חיפה מסמל באופן מושלם את המהות שלה. היא הייתה פגיעה, אך היא לא הייתה שבירה. היא הייתה קרובה, אך היא לא הייתה מושגת. היא לא הייתה מושלמת, אך היא נשארה שלמה. בעונה שבה אי-אפשר היה להתרכז בכדורגל, היא שילבה קמפיין אירופי מוצלח עם עליונות בליגה המקומית.
היו אלופות טובות ממכבי הזו, עוצמתיות ואסתטיות יותר, אבל מעטות מיקסמו את יכולתן כמוה. היא לא הייתה הכי טובה שאפשר, אבל היא הייתה הכי טובה שהיא עצמה יכולה הייתה להיות. היא ייצרה דומיננטיות ו-ודאות – חמישה הפסדים בכל המסגרות העונה – מחומרים יומיומיים. יש בה שחקנים שאפשר היה להנחית כמו שהם בהפועל חיפה, ואף אחד לא היה שם לב.
ההאנשה של זהבי
הרי זו לא אליפות שהושגה בזכות ניהול מקצועי מוצלח שהביא למכבי ת"א את טובי השחקנים בכל העמדות, אלא להפך – למרות חלק מההחתמות. רשימת הכשלים של אנשי החליפות ארוכה אפילו יותר מהעונה הבלתי נגמרת הזאת. זרים? למכבי יש שניים רלוונטיים, וזה אם מחליטים לשמור לאנריק סאבוריט חסד נעורים שלא בהכרח מגיע לו; שוער? היא נתפסה עם המכנסיים למטה והעבירה עונה שלמה עם מי שהיה מחליף במכבי חיפה; מגן ימני? החל מינואר יש לה אחד כזה בסגל – אבישי כהן. עוד יותר משמכבי חיפה חייבה את השחקנים של מכבי ת"א להתעלות, המנכ"ל בן מנספורד הכריח אותם.
המאמן רובי קין קופא לעתים, מאחר להגיב, וכל העונה הזאת היא התגלחות אחת גדולה שלו על הזקן של מכבי. אבל הוא עשה העונה דבר שמעטים נדרשו לו בעבר, ומעטים עוד יותר היו מצליחים. באמצע העונה, כשמכבי שלו לא מצליחה לנצח את חדרה, הפועל פ"ת וסכנין, הוא מצא עצמו בעין סערה מקצועית-בינאישית. כל הצרות באו בצרורות. ההיעלמות הפתאומית של ערן זהבי, שהגיעה בתזמון נוראי לצד הדעיכה החדה של דור פרץ, עימתה את קין עם משבר שהיה בו הרבה מעבר לכדורגל.
קין לא התכחש לבעיה. הוא הכניס את ידיו אל הקרביים של מכבי, הסיט איבר אחד ימינה ואחר שמאלה, וכשסיים הייתה לו קבוצה חדשה, מאורגנת ובריאה יותר, עם סדר עדיפויות נכון יותר. הוא לא הרחיק את זהבי ופרץ, שזו פעולה גסה בסיטואציה שחייבה עדינות ורגישות, אלא הרחיק על מנת לקרב. תחת קין, הפך זהבי ממונומנט של כדורגלן שאי-אפשר להעלות על הדעת להזיז אותו, לשחקן בשר ודם שניתן להחליף ואפילו להשאיר על הספסל.
ההאנשה שעבר זהבי העונה יכולה הייתה למוטט את מכבי, אבל קין דאג שתיבנה ממנה. על הדרך הוא הנגיש עבור מכבי – ואולי גם עבור זהבי עצמו – את היום הבלתי נמנע שאחרי מספר 7. קין אולי לא יהיה שם כדי לראות אותו, אבל העונה הזאת והאופן שבו התנהלה נירמלה את זהבי ותאפשר למכבי לשרוד את הפרידה ממנו, לכשתגיע, בלי להידרדר לתסביכי אלוהות מהסוג שחוותה עם אבי נימני בשעתו.
אליפות השחקנים הבודדים
זו הייתה אליפות של שחקנים בודדים – זהבי, מילסון, פרץ, גבי קניקובסקי ויוריס ואן אובריים בעיקר – אבל לא רק. הקישור של מכבי, לדוגמה, היה שלם ששווה בדיוק את סך חלקיו הגדולים, אבל בהגנה התקבל שלם שגדול בהרבה מסך חלקיו הקטנטנים. אופיר דודזאדה, עידן נחמיאס, אבישי כהן, רועי משפתי – אף אחד מהם לא יהיה שחקן פותח במכבי ת"א בעונה הבאה, רובם ככולם לא היו צריכים להיות כאלו גם השנה, אך העונה הם שיחקו ביחד 6,171 דקות (לא כולל המשחק אתמול), שהן שוות ערך ל-68.5 משחקים מלאים. היו פאשלות גרוטסקיות לעתים, מופעי סלפסטיק מקצועיים שהפכו את הכדור למעין בננה שמחליקים עליה, אך גם איתם ספגה מכבי 0.75 שערים בלבד למשחק, טוב יותר מכל אחת משלוש האליפויות של מכבי חיפה.
הקבוצה הזאת השיבה את האליפות אחרי שלוש שנים, וייתכן שבכך הסתיים תפקידה ההיסטורי. למכבי יהיו בעונה הבאה שוער, מגן ימני, שני בלמים, קשר ימני ואולי גם חלוץ חדש. חצי הרכב. האם התחלופה הדרמטית, שמתאימה לקבוצות שצריכות להסיק מסקנות ולא לחגוג תארים, מגמדת את מכבי מודל 2023/24? ההפך הוא הנכון. מתוך קבוצה שלא צריכה להמשיך, וכנראה שלא הייתה צריכה אפילו להתחיל, היא הצליחה להיות הכי טובה שיש.
