תופסים ראש. שלוש שנים ראה מיץ' גולדהאר איך מכבי חיפה משתלטת על הכדורגל הישראלי ומזיזה אותו מהפרונט. יותר מ-1,000 ימים חיכו אוהדי מכבי ת"א לרגע שבו הם יוכלו לצעוק בגאווה שוב: "יש אליפות". נכון, לצהובים כבר היו עונות משכנעות ומלהיבות יותר, אבל הם לא צריכים להתנצל על כך שהיו הקבוצה הטובה בליגה, ובפער לא קטן (עובדה, תביטו בטבלה) – והתואר הזה לא פחות מתוק מקודמיו – בטח כשהוא מושג אחרי בצורת ארוכה. השחקנים לא קילקלו לקהל את משחק ההכתרה בבלומפילד, ואדום של מיגל ויטור אחרי 15 שניות הקל עליהם את המלאכה. דור תורג'מן (25) ואופיר דודזאדה (32) נתנו את האות לפתיחת החגיגות עוד לפני ההפסקה, עידו שחר (69) כבר הפך את זה לקונצרט בדרך ל-0:3.
הגענו למרות הכל. להבדיל, זו גם הייתה עונה הפכפכה במיוחד עבור האלופה הטרייה, שגרמה ללא מעט דפיקות לב לאוהדים שלה עד שאיפשרה להם לשחרר הכל. בשלב די מוקדם מכבי ת"א ברחה להפרש של 10 נקודות, והיה נראה שהיא בדרך להבטיח צלחת עוד לפני הפלייאוף, אבל היא התעקשה לבעוט בדלי ולהחזיר את היריבה למאבק. ואז היא שוב לחצה על הגז, ושוב קירטעה ודאגה להפוך את המאבק למעניין – עד שהגיע משחק העונה האחרון בסמי עופר. ניצחון ירוק היה מוריד את הפער לשתי נקודות, ומי יודע איך זה היה נגמר – אבל אלו בדיוק הרגעים שבהם נמדדת אלופה שבדרך: מכבי ת"א הגיעה מוכנה יותר ויצאה עם כל הקופה במשחק הכי חשוב. הירוקים יכולים להגיד שהם הציגו כדורגל תוסס יותר, מהנה יותר, אך הצהובים הוכיחו שהם חזקים יותר מנטלית. עונה שלמה שזוקקה למשחק אחד – קבוצה שלא מתנצלת על האפרוריות שלה ומשיגה את המטרה בכל האמצעים. הרי זוכרים את הסוף, ולא את הדרך, ובשורה התחתונה המועדון המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי מוסיף לארון שלו צלחת מספר 24.
הימור מנצח. גם גולדהאר יודה שזו האליפות הכי פחות נוצצת שלו, אבל עזבו הכל – ירדה לו אבן ענקית מהלב. לא פשוט להיות הבעלים הכי עשיר, זה שמעמיד בעקביות את התקציב הגבוה בליגה, ולהשתרך מאחור פעם אחר פעם. בקיץ האחרון לקח המיליארדר הקנדי הימור לא קטן כשמינה מאמן טירון. אמנם רובי קין זה שם קליט שאפשר לשווק בקלות, הרי מדובר באחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל האירי, אבל לתת את המפתחות לאחד שלא עמד על הקווים דקה אחת בקבוצה מקצוענית – זה חתיכת ניסוי. אז נכון, קין לא הציג יכולות אימון מהפכניות, לא הביא בשורה גדולה וגם עשה לא מעט טעויות – אבל בשורה התחתונה את הפרימיירה הוא מסיים כמנצח הגדול. הוא ידע לנצל תקופת מעבר במכבי חיפה, שנפרדה מהמאמן הכל-יכול שלה ומרוב הכוכבים, והוציא את המיטב מסגל עם לא מעט חורים.
גולדהאר האמין בקין מהרגע הראשון והלך איתו יד ביד: גם כשהאוהדים זעמו על ההאירי שבחר לא להתייחס לאירועי 7 באוקטובר; גם כשהקהל רתח אחרי ההתפרקות מול אולימפיאקוס בקונפרנס-ליג וההדחה מהגביע; גם כשהמאמן ספג ביקורות על התפקוד שלו. בכל שלב במסע המשוגע הזה הבעלים ניצב לימינו.
מן הסתם, גם המאמן לא ישכח את עונת הבכורה שלו על הקווים, ובטח לא תיאר לעצמו שיעמוד במרכזה של סערה חוצת יבשות: מצד אחד לספוג אש מאוהדי הקבוצה שלו, מצד שני להפוך למוקצה במולדתו שלא בדיוק ידועה כחובבת ציון. קין הצליח להלך בזהירות בין הטיפות ולעבור את הטירוף הזה בכמה שפחות נזקים.
גולדהאר ומכבי ת"א מאוד רוצים שהאירי יישאר, אבל קשה להאמין שהוא יהיה מוכן לעבור עוד עונה כזו ויעמוד בלחצים מהבית. הוא גם מעוניין להתקדם מקצועית, אך אם לא ימצא אלטרנטיבה אחרת לא מן הנמנע שימשיך.
לא חביב הקהל. בעיה נוספת היא המחלוקת בקרב האוהדים, שרבים מהם לא התחברו לכדורגל של קין. אם המאמן זוכה להערכה אצל הבוס, ביציעים הוא רחוק מלהיות קונצנזוס. למרות האליפות, חלק מהקהל לא ישכח לו את ה-6:1 בגומלין בבלגרד אחרי ה-1:4 ביוון על אולימפיאקוס, וכאמור גם לא את ההדחה ברבע גמר גביע המדינה על ידי מכבי פ"ת.
אחד בשביל כולם. אחרים דווקא משבחים את המאמן על היכולת להוציא את המיטב עם זר אחד בפועל. הכוונה היא כמובן לפליסיו מילסון, ששווה למכבי ת"א חמישה זרים. עד כמה ההשפעה של הקשר האנגולי על הקבוצה הייתה אדירה ראינו במהלך אליפות אפריקה, כשהצהובים קרסו בלעדיו. ברגע שבו הוא חזר, גם מכבי חזרה ובגדול (80 אחוז הצלחה איתו, 50 אחוז הצלחה בלעדיו). אלו לא רק שבעת השערים וארבעת הבישולים, אלא בעיקר הקלאס, הדריבלים, היכולת להוציא התקפות מהירות. הוא השחקן היחיד במכבי שגרם לקהל ליהנות.
פרויקט תגלית. אחת הטענות כלפי קין הייתה שהוא לא קידם מספיק את הצעירים, אבל הבלחה אחת יש לו: יוריס ואן-אובריים, שלא נספר בעונה שעברה, והפך למנוע של מכבי ת"א יחד עם דור פרץ. גם גבי קניקובסקי, עם השקט והצניעות שלו, עשה התקדמות אצל האירי כל הדרך למקום בהרכב נבחרת ישראל.
יפרוש או לא? מעבר לסוגיית המאמן, גם שאלת עתידו של ערן זהבי מעסיקה את המועדון. הכוכב אמנם סיכם את תנאיו עם גולדהאר לעונה הבאה, אבל בסביבתו טוענים שהוא שוקל את המשך דרכו. זהבי מסיים את עונת הקאמבק השנייה במכבי ת"א ברגשות מעורבים: מצד אחד 17 כדורים ברשת (שליש מהם בפנדלים), מצד שני שער השדה האחרון שלו היה לפני יותר מחודשיים וחצי; מצד אחד "וי" על האליפות, מצד שני פחות דומיננטיות והשפעה על בהשוואה לקדנציה הקודמת, לא מעט משחקים שבהם נעלם וכישלון להוביל את הנבחרת ליורו. בגיל 36, החלוץ לא בשיאו, אבל אם יחליט לפרוש זה יהיה עם צלחת ותואר שחקן העונה של המינהלת – סיום סמלי לקריירה אדירה.
הכוכביות. כשקין מונה למאמן מכבי ת"א, הוא קיבל שתי משימות עיקריות: להביא אליפות, אבל גם לשדרג כאמור את הצעירים. זה קרה מיד אחרי הקיץ החלומי של הנבחרות, כשלצהובים היו שני נציגים במסע הזה – דור תורג'מן ורוי רביבו. במשימה השנייה אפשר לומר שהאירי לא עמד. תורג'מן אמנם הראה ניצוצות של הכישרון האדיר שלו, כולל שער נהדר אתמול, אבל בילה לא מעט על הספסל, וכשכבר פתח בהרכב זה לא היה בעמדה הטבעית שלו. רביבו השתפר ממשחק למשחק, אך התחושה היא שגם ממנו מאמן מנוסה יותר היה מוציא יותר.
חלומות על צ'מפיונס. עם קין וזהבי או בלעדיהם, גולדהאר יצטרך לפתוח את הארנק אם הוא מפנטז על הופעה בשלב הבתים של הצ'מפיונס. זה אומר חמישה זרים חדשים ושוער איכותי.
לזכרם. זו גם הייתה עונה מטלטלת שבה הכדורגל הפך למשני, אסקפיזם למלחמה הקשה ולשכול שפקדו את המדינה. החגיגות הספונטניות מלוות בעצב – מכבי ת"א, כמו מועדונים אחרים, איבדה לא מעט מאוהדיה שנפלו בקרב ובטבח 7 באוקטובר – והתואר הזה מוקדש להם.
